< בראשית 4 >
והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה | 1 |
Adam vero cognovit uxorem suam Hevam: quae concepit et peperit Cain, dicens: Possedi hominem per Deum.
ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה | 2 |
Rursumque peperit fratrem eius Abel. Fuit autem Abel pastor ovium, et Cain agricola.
ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה--ליהוה | 3 |
Factum est autem post multos dies ut offerret Cain de fructibus terrae munera Domino.
והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו | 4 |
Abel quoque obtulit de primogenitis gregis sui, et de adipibus eorum: et respexit Dominus ad Abel, et ad munera eius.
ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו | 5 |
Ad Cain autem, et ad munera illius non respexit: iratusque est Cain vehementer, et concidit vultus eius.
ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך | 6 |
Dixitque Dominus ad eum: Quare iratus es? et cur concidit facies tua?
הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו | 7 |
Nonne si bene egeris, recipies: sin autem male, statim in foribus peccatum tuum aderit? sed sub te erit appetitus eius, et tu dominaberis illius.
ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו | 8 |
Dixitque Cain ad Abel fratrem suum: Egrediamur foras. Cumque essent in agro, consurrexit Cain adversus fratrem suum Abel, et interfecit eum.
ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי | 9 |
Et ait Dominus ad Cain: Ubi est Abel frater tuus? Qui respondit: Nescio: Numquid custos fratris mei sum ego?
ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה | 10 |
Dixitque ad eum: Quid fecisti? vox sanguinis fratris tui clamat ad me de terra.
ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך | 11 |
Nunc igitur maledictus eris super terram, quae aperuit os suum, et suscepit sanguinem fratris tui de manu tua.
כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ | 12 |
Cum operatus fueris eam, non dabit tibi fructus suos: vagus et profugus eris super terram.
ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא | 13 |
Dixitque Cain ad Dominum: Maior est iniquitas mea, quam ut veniam merear.
הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני | 14 |
Ecce eiicis me hodie a facie terrae, et a facie tua abscondar, et ero vagus et profugus in terra: omnis igitur qui invenerit me, occidet me.
ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו | 15 |
Dixitque ei Dominus: Nequaquam ita fiet: sed omnis qui occiderit Cain, septuplum punietur. Posuitque Dominus in Cain signum, ut non interficeret eum omnis qui invenisset eum.
ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן | 16 |
Egressusque Cain a facie Domini, habitavit profugus in terra ad orientalem plagam Eden.
וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך | 17 |
Cognovit autem Cain uxorem suam, quae concepit, et peperit Henoch: et aedificavit civitatem, vocavitque nomen eius ex nomine filii sui, Henoch.
ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך | 18 |
Porro Henoch genuit Irad, et Irad genuit Maviael, et Maviael genuit Mathusael, et Mathusael genuit Lamech.
ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה | 19 |
Qui accepit duas uxores, nomen uni Ada, et nomen alteri Sella.
ותלד עדה את יבל הוא היה--אבי ישב אהל ומקנה | 20 |
Genuitque Ada Iabel, qui fuit pater habitantium in tentoriis, atque pastorum.
ושם אחיו יובל הוא היה--אבי כל תפש כנור ועוגב | 21 |
Et nomen fratris eius Iubal: ipse fuit pater canentium cithara et organo.
וצלה גם הוא ילדה את תובל קין--לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה | 22 |
Sella quoque genuit Tubalcain, qui fuit malleator et faber in cuncta opera aeris et ferri. Soror vero Tubalcain, Noema.
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי--נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי | 23 |
Dixitque Lamech uxoribus suis Adae et Sellae: Audite vocem meam uxores Lamech, auscultate sermonem meum: quoniam occidi virum in vulnus meum, et adolescentulum in livorem meum.
כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה | 24 |
Septuplum ultio dabitur de Cain: de Lamech vero septuagies septies.
וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר--תחת הבל כי הרגו קין | 25 |
Cognovit quoque adhuc Adam uxorem suam: et peperit filium, vocavitque nomen eius Seth, dicens: Posuit mihi Deus semen aliud pro Abel, quem occidit Cain.
ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה | 26 |
Sed et Seth natus est filius, quem vocavit Enos: iste coepit invocare nomen Domini.