בראשית 39

1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה

Joseph [May he add] was brought down to Egypt [Abode of slavery]. Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard, an Egyptian [person from Abode of slavery], bought him from the hand of the Ishmaelites [Pays attention God] that had brought him down there.

2 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי

Adonai was with Joseph [May he add], and he was a prosperous man. He was in the house of his master the Egyptian [person from Abode of slavery].

3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו

His master saw that Adonai was with him, and that Adonai made all that he did prosper in his hand.

4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו

Joseph [May he add] found chen ·grace· in his sight. He ministered to him, and he made him overseer over his house, and all that he had he put into his hand.

5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו--בבית ובשדה

From the time that he made him overseer in his house, and over all that he had, Adonai blessed the Egyptian’s [person from Abode of slavery] house for Joseph [May he add]’s sake. Adonai’s blessing was on all that he had, in the house and in the field.

6 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה

He left all that he had in Joseph [May he add]’s hand. He didn’t concern himself with anything, except for the food which he ate. Joseph [May he add] was well-built and handsome.

7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי

After these things, his master’s wife set her eyes on Joseph [May he add]; and she said, “Lie with me.”

8 וימאן--ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי

But he refused, and said to his master’s wife, “Behold, my master does not know what is with me in the house, and he has put all that he has into my hand.

9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים

No one is greater in this house than I am, and he has not kept back anything from me but you, because you are his wife. How then can I do this great wickedness, and sin ·err (the standard goal)· against God?”

10 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה

As she spoke to Joseph [May he add] day by day, he didn’t sh'ma ·hear obey· her, to lie by her, or to be with her.

11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם--בבית

About this time, he went into the house to do his work, and there were none of the men of the house inside.

12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה

She caught him by his garment, saying, “Lie with me!” He left his garment in her hand, and ran outside.

13 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה

When she saw that he had left his garment in her hand, and had run outside,

14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול

she called to the men of her house, and spoke to them, saying, “Behold, he has brought in a Hebrew [Immigrant] to us to mock us. He came in to me to lie with me, and I cried with a loud voice.

15 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה

When he sh'ma ·heard obeyed· that I lifted up my voice and cried, he left his garment by me, and ran outside.”

16 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו

She laid up his garment by her, until his master came home.

17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו--לצחק בי

She spoke to him according to these words, saying, “The Hebrew [Immigrant] servant, whom you have brought to us, came in to me to mock me,

18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה

and as I lifted up my voice and cried, he left his garment by me, and ran outside.”

19 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו

When his master sh'ma ·heard obeyed· the words of his wife, which she spoke to him, saying, “This is what your servant did to me,” his wrath was kindled.

20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר--מקום אשר אסורי (אסירי) המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר

Joseph [May he add]’s master took him, and put him into the prison, the place where the king’s prisoners were bound, and he was there in custody.

21 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר

But Adonai was with Joseph [May he add], and showed chesed ·loving-kindness· to him, and gave him chen ·grace· in the sight of the keeper of the prison.

22 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה

The keeper of the prison committed to Joseph [May he add]’s hand all the prisoners who were in the prison. Whatever they did there, he was responsible for it.

23 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח

The keeper of the prison didn’t look after anything that was under his hand, because Adonai was with him; and that which he did, Adonai made it prosper.