בראשית 34
| ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ | 1 |
Egressa est autem Dina filia Liæ ut videret mulieres regionis illius.
| וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה | 2 |
Quam cum vidisset Sichem filius Hemor Hevæi, princeps terræ illius, adamavit eam: et rapuit, et dormivit cum illa, vi opprimens virginem.
| ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער | 3 |
Et conglutinata est anima eius cum ea, tristemque delinivit blanditiis.
| ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה | 4 |
Et pergens ad Hemor patrem suum, Accipe, inquit, mihi puellam hanc coniugem.
| ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם | 5 |
Quod cum audisset Iacob, absentibus filiis, et in pastu pecorum occupatis, siluit donec redirent.
| ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו | 6 |
Egresso autem Hemor patre Sichem ut loqueretur ad Iacob,
| ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה | 7 |
ecce filii eius veniebant de agro: auditoque quod acciderat, irati sunt valde, eo quod fœdam rem operatus esset in Israel et, violata filia Iacob, rem illicitam perpetrasset.
| וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה | 8 |
Locutus est itaque Hemor ad eos: Sichem filii mei adhæsit anima filiæ vestræ: date eam illi uxorem:
| והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם | 9 |
et iungamus vicissim connubia: filias vestras tradite nobis, et filias nostras accipite.
| ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה | 10 |
Et habitate nobiscum: terra in potestate vestra est, exercete, negotiamini, et possidete eam.
| ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן | 11 |
Sed et Sichem ad patrem et ad fratres eius ait: Inveniam gratiam coram vobis: et quæcumque statueritis, dabo:
| הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה | 12 |
augete dotem, et munera postulate, et libenter tribuam quod petieritis: tantum date mihi puellam hanc uxorem.
| ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו אשר טמא את דינה אחתם | 13 |
Responderunt filii Iacob Sichem et patri eius in dolo, sævientes ob stuprum sororis:
| ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו | 14 |
Non possumus facere quod petitis, nec dare sororem nostram homini incircumciso: quod illicitum et nefarium est apud nos.
| אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר | 15 |
Sed in hoc valebimus fœderari, si volueritis esse similes nostri, et circumcidatur in vobis omne masculini sexus;
| ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד | 16 |
tunc dabimus et accipiemus mutuo filias vestras, ac nostras: et habitabimus vobiscum, erimusque unus populus:
| ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו | 17 |
si autem circumcidi nolueritis, tollemus filiam nostram, et recedemus.
| וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור | 18 |
Placuit oblatio eorum Hemor, et Sichem filio eius:
| ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו | 19 |
nec distulit adolescens quin statim quod petebatur expleret: amabat enim puellam valde, et ipse erat inclytus in omni domo patris sui.
| ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר | 20 |
Ingressique portam urbis, locuti sunt ad populum:
| האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם | 21 |
Viri isti pacifici sunt, et volunt habitare nobiscum: negotientur in terra, et exerceant eam, quæ spatiosa et lata cultoribus indiget: filias eorum accipiemus uxores, et nostras illis dabimus.
| אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים | 22 |
Unum est quo differtur tantum bonum: Si circumcidamus masculos nostros, ritum gentis imitantes.
| מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו | 23 |
Et substantia eorum, et pecora, et cuncta quæ possident, nostra erunt: tantum in hoc acquiescamus, et habitantes simul, unum efficiemus populum.
| וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו | 24 |
Assensique sunt omnes, circumcisis cunctis maribus.
| ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר | 25 |
Et ecce, die tertio quando gravissimus vulnerum dolor est: arreptis, duo filii Iacob, Simeon et Levi fratres Dinæ, gladiis, ingressi sunt urbem confidenter: interfectisque omnibus masculis,
| ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו | 26 |
Hemor et Sichem pariter necaverunt, tollentes Dinam de domo Sichem sororem suam.
| בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם | 27 |
Quibus egressis, irruerunt super occisos ceteri filii Iacob: et depopulati sunt urbem in ultionem stupri.
| את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו | 28 |
Oves eorum, et armenta, et asinos, cunctaque vastantes quæ in domibus et in agris erant,
| ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית | 29 |
parvulos quoque eorum et uxores duxerunt captivas.
| ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי | 30 |
Quibus patratis audacter, Iacob dixit ad Simeon et Levi: Turbastis me, et odiosum fecistis me Chananæis, et Pherezæis habitatoribus terræ huius. Nos pauci sumus: illi congregati percutient me, et delebor ego, et domus mea.
| ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו | 31 |
Responderunt: Numquid ut scorto abuti debuere sorore nostra?
