< בראשית 34 >
ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ | 1 |
And Dina the daughter of Lia went out to see the women of that country.
וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה | 2 |
And when Sichem the son of Hemor the Hevite, the prince of that land, saw her, he was in love with her: and took her away, and lay with her, ravishing the virgin.
ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער | 3 |
And his soul was fast knit unto her, and whereas she was sad, he comforted her with sweet words.
ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה | 4 |
And going to Hemor his father, he said: Get me this damsel to wife.
ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם | 5 |
But when Jacob had heard this, his sons being absent, and employed in feeding the cattle, he held his peace till they came back.
ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו | 6 |
And when Hemor the father of Sichem was come out to speak to Jacob,
ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה | 7 |
Behold his sons came from the field: and hearing what had passed, they were exceeding angry, because he had done a foul thing in Israel, and committed an unlawful act, in ravishing Jacob’s daughter,
וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה | 8 |
And Hemor spoke to them: The soul of my son Sichem has a longing for your daughter: give her him to wife:
והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם | 9 |
And let us contract marriages one with another: give us your daughters and take you our daughters,
ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה | 10 |
And dwell with us: the land is at your command, till, trade, and possess it.
ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן | 11 |
Sichem also said to her father and to her brethren: Let me find favour in your sight: and whatsoever you shall appoint I will give.
הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה | 12 |
Raise the dowry, and ask gifts, and I will gladly give what you shall demand: only give me this damsel to wife.
ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו אשר טמא את דינה אחתם | 13 |
The sons of Jacob answered Sichem and his father deceitfully, being enraged at the deflowering of their sister:
ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו | 14 |
We cannot do what you demand, nor give our sister to one that is uncircumcised, which with us is unlawful and abominable.
אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר | 15 |
But in this we may be allied with you, if you will be like us, and all the male sex among you be circumcised:
ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד | 16 |
Then will we mutually give and take your daughters, and ours: and we will dwell with you, and will be one people:
ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו | 17 |
But if you will not be circumcised, we will take our daughter and depart:
וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור | 18 |
Their offer pleased Hemor, and Sichem his son:
ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו | 19 |
And the young man made no delay, but forthwith fulfilled what was required, for he loved the damsel exceedingly, and he was the greatest man in all his father’s house.
ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר | 20 |
And going into the gate of the city they spoke to the people:
האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם | 21 |
These men are peaceable and willing to dwell with us: let them trade in the land, and till it, which being large and wide wanteth men to till it: we shall take their daughters for wives, and we will give them ours.
אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים | 22 |
One thing there is for which so great a good is deferred: We must circumcise every male among us, following the manner of the nation.
מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו | 23 |
And their substance, and cattle, and all that they possess, shall be ours: only in this let us condescend, and by dwelling together, we shall make one people.
וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו | 24 |
And they all agreed, and circumcised all the males.
ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר | 25 |
And behold the third day, when the pain of the wound was greatest, two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, the brothers of Dina, taking their swords, entered boldly into the city, and slew all the men:
ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו | 26 |
And they killed also Hemor and Sichem, and took away their sister Dina, out of Sichem’s house.
בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם | 27 |
And when they were gone out, the other sons of Jacob came upon the slain; and plundered the city in revenge of the rape.
את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו | 28 |
And they took their sheep and their herds and their asses, wasting all they had in their houses and in the fields.
ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית | 29 |
And their children and wives they took captive,
ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי | 30 |
And when they had boldly perpetrated these things, Jacob said to Simeon and Levi: You have troubled me, and made me hateful to the Chanaanites and Pherezites, the inhabitants of this land: we are few: they will gather themselves together and kill me; and both I, and my house, shall be destroyed.
ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו | 31 |
They answered: Should they abuse our sister as a strumpet?