בראשית 32
| ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים | 1 |
And Jacob went on his way, and the angels of God met him.
| ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים | 2 |
And when Jacob saw them, he said, This is God’s host: and he called the name of that place Mahanaim.
| וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום | 3 |
And Jacob sent messengers before him to Esau his brother to the land of Seir, the country of Edom.
| ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה | 4 |
And he commanded them, saying, Thus shall ye speak to my lord Esau; Thy servant Jacob saith thus, I have sojourned with Laban, and stayed there till now:
| ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך | 5 |
And I have oxen, and donkeys, flocks, and male and female servants: and I have sent to tell my lord, that I may find grace in thy sight.
| וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו | 6 |
And the messengers returned to Jacob, saying, We came to thy brother Esau, and also he is coming to meet thee, and four hundred men with him.
| ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים--לשני מחנות | 7 |
Then Jacob was greatly afraid and distressed: and he divided the people that were with him, and the flocks, and herds, and camels, into two bands;
| ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר לפליטה | 8 |
And said, If Esau shall come to the one company, and smite it, then the other company which is left shall escape.
| ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עמך | 9 |
And Jacob said, O God of my father Abraham, and God of my father Isaac, the LORD who saidst to me, Return to thy country, and to thy kindred, and I will deal well with thee:
| קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות | 10 |
I am not worthy of the least of all the mercies, and of all the truth, which thou hast shown to thy servant; for with my staff I passed over this Jordan; and now I am become two bands.
| הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו--פן יבוא והכני אם על בנים | 11 |
Deliver me, I pray thee, from the hand of my brother, from the hand of Esau: for I fear him, lest he will come and smite me, and the mother with the children.
| ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב | 12 |
And thou saidst, I will surely do thee good, and make thy seed as the sand of the sea, which cannot be numbered for multitude.
| וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה--לעשו אחיו | 13 |
And he lodged there that same night; and took of that which came to his hand a present for Esau his brother;
| עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים | 14 |
Two hundred female goats, and twenty male goats, two hundred ewes, and twenty rams,
| גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה | 15 |
Thirty milk camels with their colts, forty cows, and ten bulls, twenty female donkeys, and ten foals.
| ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר | 16 |
And he delivered them into the hand of his servants, every drove by themselves; and said to his servants, Pass over before me, and put a space between drove and drove.
| ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך | 17 |
And he commanded the foremost, saying, When Esau my brother meeteth thee, and asketh thee, saying, Whose art thou? and where goest thou? and whose are these before thee?
| ואמרת לעבדך ליעקב--מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו | 18 |
Then thou shalt say, They are thy servant Jacob’s; it is a present sent to my lord Esau: and, behold, also he is behind us.
| ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו | 19 |
And so he commanded the second, and the third, and all that followed the droves, saying, In this manner shall ye speak to Esau, when ye find him.
| ואמרתם--גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני | 20 |
And say ye moreover, Behold, thy servant Jacob is behind us. For he said, I will appease him with the present that goeth before me, and afterward I will see his face; perhaps he will accept of me.
| ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה | 21 |
So the present went over before him: and he himself lodged that night in the company.
| ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק | 22 |
And he arose that night, and took his two wives, and his two female servants, and his eleven sons, and passed over the ford Jabbok.
| ויקחם--ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו | 23 |
And he took them, and sent them over the brook, and sent over that which he had.
| ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר | 24 |
And Jacob was left alone; and there wrestled a man with him until the breaking of the day.
| וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו | 25 |
And when he saw that he prevailed not against him, he touched the hollow of his thigh; and the hollow of Jacob’s thigh was out of joint, as he wrestled with him.
| ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני | 26 |
And he said, Let me go, for the day breaketh. And he said, I will not let thee go, except thou bless me.
| ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב | 27 |
And he said to him, What is thy name? And he said, Jacob.
| ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך--כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל | 28 |
And he said, Thy name shall be called no more Jacob, but Israel: for as a prince hast thou power with God and with men, and hast prevailed.
| וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם | 29 |
And Jacob asked him, and said, Tell me, I pray thee, thy name. And he said, why is it that thou dost ask after my name? And he blessed him there.
| ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי | 30 |
And Jacob called the name of the place Peniel: for I have seen God face to face, and my life is preserved.
| ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו | 31 |
And as he passed over Penuel the sun rose upon him, and he limped upon his thigh.
| על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה | 32 |
Therefore the children of Israel eat not of the sinew which shrank, which is upon the hollow of the thigh, to this day: because he touched the hollow of Jacob’s thigh in the sinew that shrank.
