בראשית 30
| ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי | 1 |
Te Rahel nda feꞌe bꞌonggi sa. Naa de, ana horo-mbala aꞌa na. De ana olaꞌ no sao na nae, “Aꞌa! Fee au anaꞌ dei! Mete ma hokoꞌ, malole lenaꞌ, au mateꞌ a.”
| ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן | 2 |
Boe ma, Yakob bua e nae, “Ho mae au ia, Lamatualain, fo bisa fee ho anaꞌ, do?”
| ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה | 3 |
Rahel olaꞌ nae, “Taꞌo ia! Malole lenaꞌ, aꞌa haꞌi mala ate ngga Bilha. Muu sungguꞌ mo e, fo ana bꞌonggi fee au anaꞌ.”
| ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב | 4 |
Boe ma, ana fee Bilha neu Yakob, de ana sungguꞌ no e.
| ותהר בלהה ותלד ליעקב בן | 5 |
Bilha o nairu boe, de bꞌonggi ana touꞌ esa.
| ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן | 6 |
Rahel olaꞌ nae, “Lamatualain rena au hule-oꞌe ngga. Naa de, Ana fee au ana touꞌ esa. Ana naꞌetuꞌ au dedꞌea ngga no ndoo-tetuꞌ.” Rahel babꞌae anaꞌ naa, Dan (sosoa na ‘neꞌetuꞌ dedꞌeat’).
| ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב | 7 |
Basa ma, Bilha nairu seluꞌ, de bꞌonggi ana touꞌ esa fai.
| ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי | 8 |
Rahel olaꞌ nae, “Au ukusosoek o aꞌa ngga ena, ma au uꞌsenggiꞌ e.” Naa de, ana babꞌae anaꞌ naa, Naftali (sosoa na ‘esa nda nau kala saꞌ boe’).
| ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה | 9 |
Lea duꞌa nae eni nda bꞌonggi sa ena ma, ana fee Yakob sao nala ate na Silpa.
| ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן | 10 |
Boe ma Silpa bꞌonggi ana touꞌ esa.
| ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד | 11 |
Lea olaꞌ nae, “Au uanale ngga, malole ena.” Naa de, ana babꞌae anaꞌ naa, Gad (sosoa na ‘uanale maloleꞌ’).
| ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב | 12 |
Basa ma, Silpa bꞌonggi ana touꞌ esa fai.
| ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר | 13 |
Lea olaꞌ nae, “Weh! Ia naa, au feꞌe umuhoꞌo na! Mete te, basa inaꞌ ra olaꞌ-olaꞌ rae, au onton seli.” Naa de, ana babꞌae anaꞌ naa, Aser (sosoa na ‘nemehoꞌo’).
| וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך | 14 |
Lao esa, nandaa no fai etu-oru are ma, Ruben lao lasi neu, de nita hau modꞌo sa bisa tao atahori hambu anaꞌ. De ana nendi fee ina na Lea. Rahel nita taꞌo naa ma, ana noꞌe Lea nae, “Aꞌa e! Fee au modꞌo fo Ruben nendiꞌ a mbei dei.”
| ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך | 15 |
Te Lea nataa nae, “We! Ho ia, manaseliꞌ! Rambas mala au sao ngga. Ia ma, ho mae rambas mala modꞌo naa mia au ana ngga fai, do? Ho, nda mo mamaem sa!” Te Rahel olaꞌ nae, “Taꞌo ia, aꞌa. Mete ma au hambu modꞌo na, tetembaꞌ ia, muu sungguꞌ mo Ako.” Ma Lea nau boe.
| ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא | 16 |
Bꞌobꞌo na ma, Yakob baliꞌ mia osi nema. Ma Lea neu nandaa no e, de olaꞌ nae, “Aꞌa! Tetembaꞌ ia, aꞌa musi sungguꞌ mo au! Huu au bae basa aꞌa endiꞌ ana ngga modꞌo na ena.” De tetembaꞌ na, Yakob sungguꞌ no Lea.
| וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי | 17 |
Boe ma Lamatualain rena Lea hule-oꞌe na. Ana nairu, de bꞌonggi ana touꞌ kaliman.
| ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר | 18 |
Ana nae, “Lamatualain bae basa au bebꞌengge ngga ena, huu au fee Silpa sao nala sao ngga.” Naa de, ana babꞌae anaꞌ naa, Isaskar (sosoa na ‘bae bebꞌenggeꞌ’).
| ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב | 19 |
Basa ma Lea nairu seluꞌ, de bꞌonggi ana kanee na.
| ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון | 20 |
Ana olaꞌ nae, “Lamatualain fee papala-babꞌanggiꞌ maloleꞌ neu au. De ia naa, au sao ngga musi fee hadat neu au, huu au bꞌonggi fee ne ana moneꞌ nee ena.” Naa de, ana babꞌae anaꞌ naa Sebulon (sosoa na ‘fee hadat’).
| ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה | 21 |
Lea o bꞌonggi ana inaꞌ esa, de babꞌae e Dina.
| ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה | 22 |
Basa ma, Lamatualain nasanedꞌa Rahel, ma rena hule-oꞌe na. Naa de, Ana soi mamana ana na.
| ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי | 23 |
Boe ma, Rahel nairu, de bꞌonggi ana touꞌ esa. Ana nae, “Lamatualain nggari hendi au mamaet ngga ena.”
| ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר | 24 |
Ana olaꞌ nae, “Au oꞌe fo Lamatualain fee seluꞌ au ana touꞌ esa fai.” Naa de, ana babꞌae anaꞌ naa, Yusuf (sosoa na ‘hule fo fee seluꞌ’).
| ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי | 25 |
Rahel bꞌonggi Yusuf ma, Yakob olaꞌ no Labꞌan nae, “Amaꞌ! Mete ma bisa, naa, au ae baliꞌ isiꞌ nusa ngga dei.
| תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך | 26 |
Fee au baliꞌ o sao-ana ngga ra. Amaꞌ bubꞌuluꞌ au tao ues naeꞌ fee amaꞌ ena, de au bae etu se ena. Huu naa, au hak se.”
| ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך | 27 |
Boe ma, ama ari na nataa nae, “Ana ngge! Rena dei. Au sangga basa uanaleꞌ, de bubꞌuluꞌ ae Lamatualain fee papala-babꞌanggiꞌ neu au, huu ho.
| ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה | 28 |
De ia naa, ho mae moꞌe baꞌu sa o, au bae! Sadꞌi ho leo sia ia, ma tao ues mukundoo fee au.”
| ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי | 29 |
Ma Yakob nataa nae, “Amaꞌ mita no mata ma, au tao ues no manggateeꞌ. Naa de, banda mara boe ramaheta.
| כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי | 30 |
Leleꞌ au nda feꞌe uma sa, amaꞌ suꞌi na nda naeꞌ sa. Te aleꞌ ia, amaꞌ namasuꞌi ena. Lamatualain pala-banggi fee amaꞌ ena, huu au ue-tatao ngga. Ia naa, au ae ue-tao fee sao-ana ngga ra.”
| ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר | 31 |
Te Labꞌan natane nae, “Au musi bae ho taꞌo bee?” Yakob nataa nae, “Amaꞌ sudꞌi fee au saa-saa boe. Au uꞌuboi ukundoo banda mara, sadꞌi au bisa tao dalaꞌ esa.
| אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי | 32 |
Fee isin au faiꞌ ia boe, uu sia amaꞌ banda nara, fo hii ala hiek-lombo. Bee nda kokotoꞌ sa, ma nda eꞌetaꞌ sa, naa ra, amaꞌ ena na. Te bee kokotoꞌ, ma eꞌetaꞌ, naa, au ena ngga. Ma au o haꞌi ala basa lombo nggeoꞌ ra. Basa naa ra, bae neu bebꞌengge ngga.
| וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי | 33 |
Sia fai maꞌabui na, dei fo amaꞌ nahine au ia ndoos, do hokoꞌ. Sudꞌi a fai hiraꞌ amaꞌ nema paresaꞌ au banda nggara. Mete ma hambu hiek nda kokotoꞌ sa, ldo nda eꞌetaꞌ sa, do lombo mutiꞌ, naa, amaꞌ nahine au umunaꞌo banda mara.”
| ויאמר לבן הן לו יהי כדברך | 34 |
Boe ma Labꞌan nau nae, “Malole! Taꞌo naa leo.”
| ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו | 35 |
Faiꞌ naa boe, Labꞌan banggi fea banda kokotoꞌ, eꞌetaꞌ ra, ma lombo nggeoꞌ ra. Ana denu ana nara reu tao mataꞌ neu banda naa ra.
| וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת | 36 |
Ma ara rendi se risiꞌ mamanaꞌ esa dodꞌoo na lao eiꞌ fai telu mia Yakob e. Ma Yakob feꞌe naꞌabꞌoi ama ari na hiek-lombo feaꞌ nara.
| ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות | 37 |
Basa ma, Yakob tati nala hau mataꞌ telu dana nara, de ana fina se dudꞌuiꞌ ra.
| ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות | 38 |
Basa de, ana mbedaꞌ hau naa ra, sia banda ra mamana nininu na. Banda ra hiiꞌ a rahoo sia mamana nininuꞌ naa.
| ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים | 39 |
Banda naa ra rahoo sia hau madꞌudꞌuiꞌ ra mata na, naa fo, ara bꞌonggi na ana nara fulu na kokotoꞌ ma eꞌeꞌtaꞌ.
| והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן | 40 |
Dadꞌi Labꞌan banda nara, rae rahoo naa, Yakob fee se mbali banda kokotoꞌ ma eꞌeꞌta ra. De ana nara o kokotoꞌ ma ꞌeꞌeta ra. Naa de, banda nara boe ramaheta. Basa de, ana tadꞌa fea se mia Labꞌan banda nara.
| והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות | 41 |
Banda maꞌadereꞌ ra rahoo naa, Yakob tao hau madꞌudꞌuiꞌ ra neu mata nara, sia mamana nininu na.
| ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב | 42 |
Te mete ma banda manamaleꞌ ra rahoo na, ana nda tao hau naa ra sa. Naa de, Labꞌan hambu basa banda manamaleꞌ ra. Ma Yakob hambu basa banda maꞌadereꞌ ra.
| ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים | 43 |
No taꞌo naa, Yakob namasuꞌi seli. Hiek-lombo, banda onta, keledei, no ate nara nae na seli.
