בראשית 30

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי

And when Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister, and said to Jacob, Give me children, or else I die.

2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן

And Jacob's anger was kindled against Rachel, and he said, Am I in God's stead, who has withheld from thee the fruit of the womb?

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה

And she said, Behold, there is my maid, Bilhah: go in to her, in order that she may bear on my knees, and I may also be built up by her.

4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב

And she gave him Bilhah her maidservant as wife, and Jacob went in to her.

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן

And Bilhah conceived, and bore Jacob a son.

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן

And Rachel said, God has done me justice, and has also heard my voice, and given me a son; therefore she called his name Dan.

7 ותהר עוד--ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב

And Bilhah Rachel's maidservant again conceived, and bore Jacob a second son.

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי--גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי

And Rachel said, Wrestlings of God have I wrestled with my sister, and have prevailed; and she called his name Naphtali.

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה

And when Leah saw that she had ceased to bear, she took Zilpah her maidservant and gave her to Jacob as wife.

10 ותלד זלפה שפחת לאה--ליעקב בן

And Zilpah Leah's maidservant bore Jacob a son.

11 ותאמר לאה בגד (בא גד) ותקרא את שמו גד

And Leah said, Fortunately! and she called his name Gad.

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב

And Zilpah Leah's maidservant bore Jacob a second son.

13 ותאמר לאה--באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר

And Leah said, Happy am I; for the daughters will call me blessed! and she called his name Asher.

14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך

And Reuben went out in the days of wheat-harvest, and found mandrakes in the fields; and he brought them to his mother Leah. And Rachel said to Leah, Give me, I pray thee, of thy son's mandrakes.

15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך

And she said to her, Is it [too] little that thou hast taken my husband, that thou wilt take my son's mandrakes also? And Rachel said, Therefore he shall lie with thee to-night for thy son's mandrakes.

16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא

And when Jacob came from the fields in the evening, Leah went out to meet him, and said, Thou must come in to me, for indeed I have hired thee with my son's mandrakes. And he lay with her that night.

17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי

And God hearkened to Leah, and she conceived, and bore Jacob a fifth son.

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

And Leah said, God has given me my hire, because I have given my maidservant to my husband; and she called his name Issachar.

19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב

And Leah again conceived, and bore Jacob a sixth son;

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב--הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון

and Leah said, God has endowed me with a good dowry; this time will my husband dwell with me, because I have borne him six sons. And she called his name Zebulun.

21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה

And afterwards she bore a daughter, and called her name Dinah.

22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה

And God remembered Rachel, and God listened to her, and opened her womb.

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי

And she conceived, and bore a son, and said, God has taken away my reproach.

24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר

And she called his name Joseph; and said, Jehovah will add to me another son.

25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי

And it came to pass when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, Send me away, that I may go to my place and to my country.

26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן--ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך

Give [me] my wives for whom I have served thee, and my children; that I may go away, for thou knowest my service which I have served thee.

27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך

And Laban said to him, I pray thee, if I have found favour in thine eyes — I have discovered that Jehovah has blessed me for thy sake.

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה

And he said, Appoint to me thy wages, and I will give it.

29 ויאמר אליו--אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי

And he said to him, Thou knowest how I have served thee, and what thy cattle has become with me.

30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי--לביתי

For it was little that thou hadst before me, and it is increased to a multitude, and Jehovah has blessed thee from the time I came; and now, when shall I also provide for my house?

31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה--אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר

And he said, What shall I give thee? And Jacob said, Thou shalt not give me anything. If thou doest this for me, I will again feed [and] keep thy flock:

32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי

I will pass through all thy flock to-day, to remove thence all the speckled and spotted sheep, and all the brown lambs, and the spotted and speckled among the goats; and [that] shall be my hire.

33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים--גנוב הוא אתי

And my righteousness shall answer for me hereafter, when thou comest about my hire, before thy face: all that is not speckled and spotted among the goats, and brown among the lambs, let that be stolen with me.

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך

And Laban said, Well, let it be according to thy word.

35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו

And he removed that day the he-goats that were ringstraked and spotted, and all the she-goats that were speckled and spotted, every one that had white in it, and all the brown among the lambs, and gave [them] into the hand of his sons.

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן--הנותרת

And he put three days' journey between himself and Jacob. And Jacob fed the rest of Laban's flock.

37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח--ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות--מחשף הלבן אשר על המקלות

And Jacob took fresh rods of white poplar, almond-tree, and maple; and peeled off white stripes in them, uncovering the white which was on the rods.

38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים--אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות

And he set the rods which he had peeled before the flock, in the troughs at the watering-places where the flock came to drink, and they were ardent when they came to drink.

39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים

And the flock was ardent before the rods; and the flock brought forth ringstraked, speckled, and spotted.

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן

And Jacob separated the lambs, and set the faces of the flock toward the ringstraked, and all the brown in the flock of Laban; and he made himself separate flocks, and did not put them with Laban's flock.

41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים--ליחמנה במקלות

And it came to pass whensoever the strong cattle were ardent, that Jacob laid the rods before the eyes of the flock in the gutters, that they might become ardent among the rods;

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב

but when the sheep were feeble, he put [them] not in; so the feeble were Laban's, and the strong Jacob's.

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים

And the man increased very, very much, and had much cattle, and bondwomen, and bondmen, and camels, and asses.