בראשית 29
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם | 1 |
Jacob se apresuró y se puso en marcha, y llegó a la tierra de los orientales.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר | 2 |
Al contemplar a su alrededor, vio un pozo en un campo y a tres rebaños de ovejas acostadas junto a él, esperando recibir agua. Una gran piedra cubría la boca del pozo.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה | 3 |
La práctica común era que cuando todos los rebaños llegaban, los pastores rodaban la piedra de la boca del pozo y le daban agua a las ovejas, y luego colocaban la piedra en su lugar nuevamente.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו | 4 |
Y Jacob les preguntó: “Hermanos míos, ¿de dónde son ustedes?” “Somos de Harán”, respondieron.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו | 5 |
“¿Conocen a Labán, el nieto de Nacor?” les preguntó. “Si, lo conocemos”, respondieron.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן | 6 |
“¿Cómo está él?” preguntó. “Está bien”, respondieron. “¡Mira! De hecho, la que viene allí con las ovejas es su hija Raquel”.
| ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו | 7 |
“Todavía es temprano”, dijo Jacob. “Es muy pronto para guardar las ovejas. ¿Por qué no les dan agua de beber y las dejan pastar un poco más?”
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן | 8 |
“No podemos hasta que hayan llegado todos los rebaños”, le dijeron los pastores. “Entonces rodamos la piedra del pozo y las dejamos beber agua”.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא | 9 |
Mientras aún hablaban, llegó Raquel con el rebaño que pastoreaba para su padre.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו | 10 |
Cuando Jacob vio a Raquel, la hija de Labán, que era el hermano de su madre, subió y rodó la piedra del pozo para que las ovejas de Labán pudieran beber agua.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך | 11 |
Entonces Jacob besó a Raquel y lloró de alegría.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה | 12 |
(Le había dicho ya que él era el hijo del hermano de Labán y de Rebeca). Y ella corrió y le contó a su padre lo que había sucedido.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה | 13 |
Tan pronto como Labán escuchó la noticia acerca de Jacob, salió corriendo a su encuentro. Lo abrazó y lo besó, y se lo llevó a casa. Después de que Jacob le explicó todo a Labán,
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים | 14 |
Labán le dijo: “¡No hay duda alguna, eres carne de mi carne y sangre de mi sangre!” Y Jacob se quedó con Labán durante un mes.
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך | 15 |
Un día, Labán le dijo: “¡Eres mi pariente, así que no es justo que trabajes sin una compensación por ello! Dime entonces, ¿cuánto debo pagarte?”
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל | 16 |
Labán tenía dos hijas. La mayor se llamaba Lea, y la más joven se llamaba Raquel.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה | 17 |
Lea tenía ojos que expresaban amabilidad, pero Raquel tenía un cuerpo armonioso y una apariencia hermosa.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה | 18 |
Jacob se enamoró de Raquel, así que le prometió a Labán: “Trabajaré siete años para ti por Raquel, tu hija menor”.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי | 19 |
“Pues para mi es mejor dártela a ti que a cualquier otro”, respondió Labán. “Así que quédate y trabaja para mi”.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה | 20 |
Y Jacob trabajó para Labán por siete años, pero para él fueron como días, porque realmente la amaba.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה | 21 |
Entonces Jacob le dijo a Labán: “Ha llegado el tiempo que acordamos. Ahora dame a tu hija para que sea mi esposa”.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה | 22 |
Y Labán organizó un banquete de bodas y invitó a todos para que vinieran al banquete.
| ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה | 23 |
Pero al caer la noche, Labán trajo donde Jacob a su hija Lea, y Jacob se acostó con ella.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה | 24 |
(Labán se había encargado de que su sierva Zilpá fuera la criada personal de Lea).
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני | 25 |
¡Al amanecer, Jacob se dio cuenta de que era Lea! Así que fue donde Labán y con enojo le preguntó: “¿Qué me has hecho? ¡Trabajé para ti por Raquel! ¿Por qué me has engañado?”
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה | 26 |
“Aquí no entregamos a la hija menor en matrimonio antes que a la hija mayor”, respondió Labán.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות | 27 |
“Deja que la semana de celebración por la boda termine, y entonces te daré a mi otra hija también, pero con la condición de que trabajes siete años más para mi”.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה | 28 |
Jacob estuvo de acuerdo. Terminó la semana de celebración por la boda con Lea, y entonces Labán le dio a su hija Raquel como esposa también.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה | 29 |
(Labán también se encargó de que su sierva Bila fuera la criada personal de Raquel).
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות | 30 |
Así que Jacob se acostó con Raquel, y amó a Raquel más que a Lea. Y trabajó para Labán siete años más por Raquel.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה | 31 |
Y el Señor vio que Lea no era amada, y la ayudó a tener hijos. Pero no hizo lo mismo con Raquel.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי | 32 |
Así que Lea quedó embarazada, y tuvo un hijo a quien llamó Rubén, pues dijo: “¡El Señor vio lo mucho que he sufrido y ahora mi esposo me amará!”
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון | 33 |
Entonces Lea volvió a quedar embarazada, y tuvo un hijo. Y dijo: “El Señor ha esuchado que no soy amada, y me ha dado otro hijo”. Así que le puso por nombre Simeón.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי | 34 |
Lea volvió a quedar embarazada por tercera vez, y tuvo otro hijo. Y dijo: “Finalmente mi esposo se sentirá unido a mi, porque ahora le he dado tres hijos”. Por eso le puso por nombre Leví.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת | 35 |
Una vez más, Lea quedó embarazada y tuvo otro hijo. Lo llamó Judá, pues dijo: “¡Ahora realmente puedo alabar al Señor!” Y no tuvo más hijos después de esto.
