< בראשית 29 >

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם 1
Et levant les pieds, Jacob s'en alla au pays des enfants de l'orient.
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר 2
Et il regarda, et voici, c'était une fontaine dans la campagne, et voici, là à côté reposaient trois troupeaux de brebis; car c'est à cette fontaine qu'on abreuvait les troupeaux, et grande était la pierre qui en fermait l'ouverture.
ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה 3
Et tous les troupeaux y étaient ramassés, puis les bergers écartaient la pierre de l'ouverture de la fontaine, et abreuvaient leurs troupeaux, et ramenaient la pierre sur l'ouverture de la fontaine à sa place.
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו 4
Alors Jacob leur dit: Mes frères, d'où êtes-vous? Et ils répondirent: Nous sommes de Charan.
ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו 5
Et il leur dit: Connaissez-vous Laban, fils de Nachor? Et ils répondirent: Nous le connaissons.
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן 6
Et il leur dit: Tout va-t-il bien pour lui? Et ils répondirent: Bien; et voici venir Rachel, sa fille, avec son troupeau.
ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו 7
Et il dit: Voici, il est encore grand jour; et il n'est pas temps de réunir les troupeaux; abreuvez les brebis, puis allez, faites-les paître!
ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן 8
Et ils répondirent: Nous ne le pouvons pas que tous les troupeaux ne soient ramassés; c'est alors qu'on écarte la pierre de l'ouverture de la fontaine, et nous abreuvons les brebis.
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא 9
Il s'entretenait encore avec eux, lorsque Rachel arriva avec le troupeau de son père, car elle était bergère.
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו 10
Et lorsque Jacob vit Rachel, fille de Laban, frère de sa mère, et le troupeau de Laban, frère de sa mère, il s'approcha, et écarta la pierre de l'ouverture de la fontaine, et abreuva le troupeau de Laban, frère de sa mère.
וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך 11
Et Jacob embrassa Rachel, et éleva sa voix et pleura.
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה 12
Et Jacob découvrit à Rachel qu'il était parent de son père, et qu'il était fils de Rebecca; et elle courut en donner avis à son père.
ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה 13
Et lorsque Laban ouït parler de Jacob, fils de sa sœur, il accourut au devant de lui, et l'étreignit et l'embrassa, et l'amena dans sa maison; et il raconta à Laban tous ces détails.
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים 14
Alors Laban lui dit: Oui, tu es ma chair et mes os! Et il demeura chez lui un mois de temps.
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך 15
Alors Laban dit à Jacob: Mais n'es-tu pas mon parent, et me servirais-tu gratuitement? Dis-moi quel doit être ton salaire.
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל 16
Or Laban avait deux filles, l'aînée s'appelait Léa et la cadette, Rachel;
ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה 17
et Léa avait les yeux délicats, mais Rachel était belle de taille et belle de figure.
ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה 18
Et Jacob aimait Rachel et dit: Je te servirai sept ans pour Rachel, ta fille cadette.
ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי 19
Et Laban dit: J'aime mieux te la donner que de la donner à un autre homme: reste avec moi!
ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה 20
Et Jacob servit sept années pour Rachel, et elles lui semblèrent comme quelques jours, parce qu'il l'aimait.
ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה 21
Et Jacob dit à Laban: Donne-moi ma femme, car mon temps est accompli, afin que j'habite avec elle.
ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה 22
Alors Laban rassembla tous les gens du lieu, et fit un festin.
ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה 23
Et le soir il prit Léa, sa fille, et la lui amena, et il s'approcha d'elle.
ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה 24
Et Laban donna à Léa, sa fille, pour servante, Zilpa sa servante.
ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני 25
Et le matin, voilà que c'était Léa! Et il dit à Laban: Pourquoi en as-tu agi ainsi avec moi? N'est-ce pas pour, Rachel que je t'ai servi? et pourquoi m'as-tu trompé?
ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה 26
Et Laban dit: Ce n'est pas la pratique de ce lieu de placer la cadette avant l'aînée.
מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות 27
Passe la semaine [de noces] de celle-ci, puis nous te donnerons aussi l'autre pour le service que tu feras chez moi sept nouvelles années encore.
ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה 28
Et ainsi fit Jacob, qui accomplit la semaine de Léa; puis il lui donna sa fille Rachel pour femme.
ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה 29
Et Laban donna pour servante à Rachel, sa fille, Bilha, sa servante.
ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות 30
Et il habita aussi avec Rachel et il aima aussi Rachel plus que Léa; et il le servit sept nouvelles années encore.
וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה 31
Et l'Éternel voyant que Léa n'était pas aimée, la rendit féconde, tandis que Rachel était stérile.
ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי 32
Et Léa devint enceinte, et enfanta un fils, et elle l'appela du nom de Ruben (voyez un fils); car elle dit: L'Éternel a vu ma misère; et maintenant mon mari m'aimera.
ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון 33
Et elle devint encore enceinte et enfanta un fils et dit: L'Éternel a ouï que je ne suis pas aimée, et Il m'a accordé aussi celui-ci. Et elle l'appela du nom de Siméon (exaucement).
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי 34
Et elle devint encore enceinte, et enfanta un fils et dit: Pour cette fois mon mari s'attachera à moi, car je lui ai enfanté trois fils; c'est pourquoi on l'appela du nom de Lévi (attachement).
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת 35
Et elle devint encore enceinte et enfanta un fils et dit: Cette fois je louerai l'Éternel; c'est pourquoi elle l'appela du nom de Juda (louange de Dieu). Et elle cessa d'enfanter.

< בראשית 29 >