בראשית 29
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם | 1 |
Therfor Jacob passide forth, and cam in to the eest lond;
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה--כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר | 2 |
and seiy a pit in the feeld, and thre flockis of scheep restynge bisidis it, for whi scheep weren watrid therof, and the mouth therof was closid with a greet stoon.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה | 3 |
And the custom was that whanne alle scheep weren gaderid togidere, thei schulden turne awei the stoon, and whanne the flockis weren fillid thei schulden put it eft on the mouth of the pit.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו | 4 |
And Jacob seide to the scheepherdis, Brithren, of whennus ben ye? Whiche answeriden, Of Aran.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו | 5 |
And he axide hem and seide, Wher ye knowen Laban, the sone of Nachor? Thei seiden, We knowen.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום--והנה רחל בתו באה עם הצאן | 6 |
Jacob seide, Is he hool? Thei seiden, He is in good staat; and lo! Rachel, his douytir, cometh with his flok.
| ויאמר הן עוד היום גדול--לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו | 7 |
And Jacob seide, Yit myche of the dai is to come, and it is not tyme that the flockis be led ayen to the fooldis; sotheli yyue ye drynk to the scheep, and so lede ye hem ayen to mete.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן | 8 |
Whiche answeriden, We moun not til alle scheep be gederid to gidere, and til we remouen the stoon fro the mouth of the pit to watir the flockis.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה--כי רעה הוא | 9 |
Yit thei spaken, and lo! Rachel cam with the scheep of hir fadir.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו | 10 |
And whanne Jacob seiy hir, and knewe the douytir of his modris brothir, and the scheep of Laban his vncle, he remeuyde the stoon with which the pit was closid;
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך | 11 |
and whanne the flok was watrid, he kisside hir, and he wepte with `vois reisid.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה | 12 |
And he schewide to hir that he was the brothir of hir fadir, and the sone of Rebecca; and sche hastide, and telde to hir fadir.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה | 13 |
And whanne he hadde herd, that Jacob, the sone of his sistir, cam, he ran ayens hym, and he biclippide Jacob and kisside hym, and ledde in to his hows. Forsothe whanne the causis of the iurney weren herd,
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים | 14 |
Laban answeride, Thou art my boon and my fleisch. And aftir that the daies of o moneth weren fillid, Laban seide to him,
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך | 15 |
`Whethir for thou art my brothir, thou schalt serue me frely? seie thou what mede thou schalt take.
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל | 16 |
Forsothe Laban hadde twei douytris, the name of the more was Lya, sotheli the lesse was clepid Rachel;
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה | 17 |
but Lya was blere iyed, Rachel was of fair face, and semeli in siyt.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה | 18 |
And Jacob louede Rachel, and seide, Y schal serue thee seuene yeer for Rachel thi lesse douytir.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי | 19 |
Laban answeride, It is betere that Y yyue hir to thee than to anothir man; dwelle thou at me.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה | 20 |
Therfor Jacob seruyde seuene yeer for Rachel; and the daies semyden fewe to hym for the greetnesse of loue.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה | 21 |
And he seide to Laban, Yyue thou my wijf to me, for the tyme is fillid that Y entre to hir.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה | 22 |
And whanne many cumpenyes of freendis weren clepid to the feeste, he made weddyngis,
| ויהי בערב--ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה | 23 |
and in the euentid Laban brouyte in to hym Lya his douytir,
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו--ללאה בתו שפחה | 24 |
and yaf an handmaide, Selfa bi name, to the douyter. And whanne Jacob hadde entrid to hir bi custom, whanne the morewtid was maad, he seiy Lya,
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי--הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני | 25 |
and seide to his wyues fadir, What is it that thou woldist do? wher Y seruede not thee for Rachel? whi hast thou disseyued me?
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו--לתת הצעירה לפני הבכירה | 26 |
Laban answerde, It is not custom in oure place that we yyue first the `lesse douytris to weddyngis;
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות | 27 |
fille thou the wouke of daies of this couplyng, and Y schal yyue to thee also this Rachel, for the werk in which thou schalt serue me bi othere seuene yeer.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה | 28 |
Jacob assentide to the couenaunt, and whanne the wouke was passid,
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו--לה לשפחה | 29 |
he weddide Rachel, to whom the fadir hadde youe Bala seruauntesse.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות | 30 |
And at the laste he vside the weddyngis desirid, and settide the loue of the `wijf suynge bifore the former; and he seruede at Laban seuene othere yeer.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה | 31 |
Forsothe the Lord seiy that he dispiside Lya, and openyde hir wombe while the sistir dwellide bareyn.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי--כי עתה יאהבני אישי | 32 |
And Lia childide a sone conseyued, and clepide his name Ruben, and seide, The Lord seiy my mekenesse; now myn hosebonde schal loue me.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון | 33 |
And eft sche conseyuede, `and childide a sone, and seide, For the Lord seiy that Y was dispisid, he yaf also this sone to me; and sche clepide his name Symeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי | 34 |
And sche conseyuede the thridde tyme, and childide anothir sone, and she seide also, Now myn hosebonde schal be couplid to me, for Y childide thre sones to him; and therfor sche clepide his name Leuy.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה--על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת | 35 |
The fourthe tyme sche conseyuede, and childide a sone, and seide, Now I schal knouleche to the Lord; and herfor she clepide his name Judas; and ceesside to childe.
