< בראשית 26 >

ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה 1
orta autem fame super terram post eam sterilitatem quae acciderat in diebus Abraham abiit Isaac ad Abimelech regem Palestinorum in Gerara
וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך 2
apparuitque ei Dominus et ait ne descendas in Aegyptum sed quiesce in terra quam dixero tibi
גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך 3
et peregrinare in ea eroque tecum et benedicam tibi tibi enim et semini tuo dabo universas regiones has conplens iuramentum quod spopondi Abraham patri tuo
והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ 4
et multiplicabo semen tuum sicut stellas caeli daboque posteris tuis universas regiones has et benedicentur in semine tuo omnes gentes terrae
עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי 5
eo quod oboedierit Abraham voci meae et custodierit praecepta et mandata mea et caerimonias legesque servaverit
וישב יצחק בגרר 6
mansit itaque Isaac in Geraris
וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא 7
qui cum interrogaretur a viris loci illius super uxore sua respondit soror mea est timuerat enim confiteri quod sibi esset sociata coniugio reputans ne forte interficerent eum propter illius pulchritudinem
ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו 8
cumque pertransissent dies plurimi et ibi demoraretur prospiciens Abimelech Palestinorum rex per fenestram vidit eum iocantem cum Rebecca uxore sua
ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה 9
et accersito ait perspicuum est quod uxor tua sit cur mentitus es sororem tuam esse respondit timui ne morerer propter eam
ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם 10
dixitque Abimelech quare inposuisti nobis potuit coire quispiam de populo cum uxore tua et induxeras super nos grande peccatum praecepitque omni populo dicens
ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו--מות יומת 11
qui tetigerit hominis huius uxorem morte morietur
ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה 12
seruit autem Isaac in terra illa et invenit in ipso anno centuplum benedixitque ei Dominus
ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד 13
et locupletatus est homo et ibat proficiens atque succrescens donec magnus vehementer effectus est
ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים 14
habuit quoque possessionem ovium et armentorum et familiae plurimum ob haec invidentes ei Palestini
וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו--סתמום פלשתים וימלאום עפר 15
omnes puteos quos foderant servi patris illius Abraham illo tempore obstruxerunt implentes humo
ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד 16
in tantum ut ipse Abimelech diceret ad Isaac recede a nobis quoniam potentior nostri factus es valde
וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם 17
et ille discedens veniret ad torrentem Gerarae habitaretque ibi
וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו 18
rursum fodit alios puteos quos foderant servi patris sui Abraham et quos illo mortuo olim obstruxerant Philisthim appellavitque eos hisdem nominibus quibus ante pater vocaverat
ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם--באר מים חיים 19
foderunt in torrente et reppererunt aquam vivam
ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר--לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו 20
sed et ibi iurgium fuit pastorum Gerarae adversum pastores Isaac dicentium nostra est aqua quam ob rem nomen putei ex eo quod acciderat vocavit Calumniam
ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה 21
foderunt et alium et pro illo quoque rixati sunt appellavitque eum Inimicitias
ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ 22
profectus inde fodit alium puteum pro quo non contenderunt itaque vocavit nomen illius Latitudo dicens nunc dilatavit nos Dominus et fecit crescere super terram
ויעל משם באר שבע 23
ascendit autem ex illo loco in Bersabee
וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי 24
ubi apparuit ei Dominus in ipsa nocte dicens ego sum Deus Abraham patris tui noli metuere quia tecum sum benedicam tibi et multiplicabo semen tuum propter servum meum Abraham
ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר 25
itaque aedificavit ibi altare et invocato nomine Domini extendit tabernaculum praecepitque servis suis ut foderent puteum
ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו 26
ad quem locum cum venissent de Geraris Abimelech et Ochozath amicus illius et Fichol dux militum
ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם 27
locutus est eis Isaac quid venistis ad me hominem quem odistis et expulistis a vobis
ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך 28
qui responderunt vidimus tecum esse Dominum et idcirco nunc diximus sit iuramentum inter nos et ineamus foedus
אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה 29
ut non facias nobis quicquam mali sicut et nos nihil tuorum adtigimus nec fecimus quod te laederet sed cum pace dimisimus auctum benedictione Domini
ויעש להם משתה ויאכלו וישתו 30
fecit ergo eis convivium et post cibum et potum
וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום 31
surgentes mane iuraverunt sibi mutuo dimisitque eos Isaac pacifice in locum suum
ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים 32
ecce autem venerunt in ipso die servi Isaac adnuntiantes ei de puteo quem foderant atque dicentes invenimus aquam
ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה 33
unde appellavit eum Abundantiam et nomen urbi inpositum est Bersabee usque in praesentem diem
ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי--ואת בשמת בת אילן החתי 34
Esau vero quadragenarius duxit uxores Iudith filiam Beeri Hetthei et Basemath filiam Helon eiusdem loci
ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה 35
quae ambae offenderant animum Isaac et Rebeccae

< בראשית 26 >