בראשית 26
| ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה | 1 |
There was a famine in the land, besides the first famine that was in the days of Abraham [Father of a multitude]. Isaac [Laughter] went to Abimelech [My father king] king of the Philistines [To roll in dust (As an insult)], to Gerar.
| וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך | 2 |
Adonai appeared to him, and said, “Don’t go down into Egypt [Abode of slavery]. Live in the land I will tell you about.
| גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך | 3 |
Live in this land, and I will be with you, and will bless you. For I will give to you, and to your offspring, all these lands, and I will establish the oath which I swore to Abraham [Father of a multitude] your father.
| והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ | 4 |
I will multiply your offspring as the stars of the sky, and will give all these lands to your offspring. By your seed, all the nations of the earth be blessed,
| עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי | 5 |
because Abraham [Father of a multitude] sh'ma ·heard obeyed· my voice, and heeded what I told him to do— he followed my mitzvot ·instructions·, my regulations, and my torot ·teachings·.”
| וישב יצחק בגרר | 6 |
Isaac [Laughter] lived in Gerar.
| וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא | 7 |
The men of the place asked him about his wife. He said, “She is my sister,” for he was afraid to say, “My wife,” lest, he thought, “the men of the place might kill me for Rebekah [Securely bound], because she is beautiful to look at.”
| ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו | 8 |
When he had been there a long time, Abimelech [My father king] king of the Philistines [To roll in dust (As an insult)] looked out at a window, and saw, and, behold, Isaac [Laughter] was caressing Rebekah [Securely bound], his wife.
| ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה | 9 |
Abimelech [My father king] called Isaac [Laughter], and said, “Behold, surely she is your wife. Why did you say, ‘She is my sister?’” Isaac [Laughter] said to him, “Because I said, ‘Lest I die because of her.’”
| ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם | 10 |
Abimelech [My father king] said, “What is this you have done to us? One of the people might easily have lain with your wife, and you would have brought fault incurring guilt on us!”
| ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו--מות יומת | 11 |
Abimelech [My father king] enjoined all the people, saying, “He who touches this man or his wife will surely be put to death.”
| ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה | 12 |
Isaac [Laughter] sowed in that land, and reaped in the same year one hundred times what he planted. Adonai blessed him.
| ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד | 13 |
The man grew great, and grew more and more until he became very great.
| ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים | 14 |
He had possessions of flocks, possessions of herds, and a great household. The Philistines [To roll in dust (As an insult)] envied him.
| וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו--סתמום פלשתים וימלאום עפר | 15 |
Now all the wells which his father’s servants had dug in the days of Abraham [Father of a multitude] his father, the Philistines [To roll in dust (As an insult)] had stopped, and filled with earth.
| ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד | 16 |
Abimelech [My father king] said to Isaac [Laughter], “Go from us, for you are much mightier than we.”
| וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם | 17 |
Isaac [Laughter] departed from there, encamped in the valley of Gerar, and lived there.
| וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו | 18 |
Isaac [Laughter] dug again the wells of water, which they had dug in the days of Abraham [Father of a multitude] his father. For the Philistines [To roll in dust (As an insult)] had stopped them after the death of Abraham [Father of a multitude]. He called their names after the names by which his father had called them.
| ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם--באר מים חיים | 19 |
Isaac [Laughter]’s servants dug in the valley, and found there a well of springing water.
| ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר--לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו | 20 |
The herdsmen of Gerar argued with Isaac [Laughter]’s herdsmen, saying, “The water is ours.” He called the name of the well Esek, because they contended with him.
| ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה | 21 |
They dug another well, and they argued over that, also. He called its name Sitnah.
| ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ | 22 |
He left that place, and dug another well. They didn’t argue over that one. He called it Rehoboth. He said, “For now Adonai has made room for us, and we will be fruitful in the land.”
| ויעל משם באר שבע | 23 |
He went up from there to Be'er-Sheva [Well of Seven, Well of an Oath].
| וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי | 24 |
Adonai appeared to him the same night, and said, “I am the God of Abraham [Father of a multitude] your father. Don’t be afraid, for I am with you, and will bless you, and multiply your offspring for my servant Abraham [Father of a multitude]’s sake.”
| ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר | 25 |
He built an altar there, and called on Adonai’s name, and pitched his tent there. There Isaac [Laughter]’s servants dug a well.
| ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו | 26 |
Then Abimelech [My father king] went to him from Gerar, and Ahuzzath his friend, and Phicol the captain of his army.
| ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם | 27 |
Isaac [Laughter] said to them, “Why have you come to me, since you hate me, and have sent me away from you?”
| ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך | 28 |
They said, “We saw plainly that Adonai was with you. We said, ‘Let there now be an oath between us, even between us and you, and let us make a covenant ·binding contract between two or more parties· with you,
| אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה | 29 |
that you will do us no harm, as we have not touched you, and as we have done to you nothing but good, and have sent you away in peace.’ You are now the blessed of Adonai.”
| ויעש להם משתה ויאכלו וישתו | 30 |
He made them a feast, and they ate and drank.
| וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום | 31 |
They rose up some time in the morning, and swore to one another. Isaac [Laughter] sent them away, and they departed from him in peace.
| ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים | 32 |
The same day, Isaac [Laughter]’s servants came, and told him concerning the well which they had dug, and said to him, “We have found water.”
| ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה | 33 |
He called it Shibah. Therefore the name of the city is Be'er-Sheva [Well of Seven, Well of an Oath] to this day.
| ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי--ואת בשמת בת אילן החתי | 34 |
When Esau [Hairy] was forty years old, he took as wife Judith, the daughter of Beeri the Hittite [Descendant of Trembling fear], and Basemath, the daughter of Elon the Hittite [Descendant of Trembling fear].
| ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה | 35 |
They grieved Isaac [Laughter]’s and Rebekah [Securely bound]’s spirits.
