< בראשית 21 >

ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר 1
Yahvé visitó a Sara como había dicho, y Yahvé hizo con Sara lo que había dicho.
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים 2
Sara concibió y dio a luz un hijo a Abraham en su vejez, en el tiempo establecido del que Dios le había hablado.
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק 3
Abraham llamó a su hijo que le había nacido, y que Sara le dio a luz, Isaac.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים 4
Abraham circuncidó a su hijo Isaac a los ocho días de nacido, como Dios le había ordenado.
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו 5
Abraham tenía cien años cuando le nació su hijo Isaac.
ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי 6
Sara dijo: “Dios me ha hecho reír. Todo el que oiga se reirá conmigo”.
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו 7
Ella dijo: “¿Quién le habría dicho a Abraham que Sara amamantaría a sus hijos? Pues le he dado a luz un hijo en su vejez”.
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק 8
El niño creció y fue destetado. Abraham hizo una gran fiesta el día en que Isaac fue destetado.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק 9
Sara vio que el hijo de Agar la egipcia, que había dado a luz a Abraham, se burlaba.
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק 10
Entonces dijo a Abraham: “¡Echa a esta sierva y a su hijo! Porque el hijo de esta sierva no será heredero de mi hijo Isaac”.
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו 11
La cosa fue muy penosa a los ojos de Abraham a causa de su hijo.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע 12
Dios le dijo a Abraham: “No te aflijas por el niño y por tu sierva. En todo lo que te diga Sara, escucha su voz. Porque tu descendencia llevará el nombre de Isaac.
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא 13
También haré una nación del hijo de la sierva, porque es tu hijo.”
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע 14
Abraham se levantó de madrugada, tomó pan y un recipiente de agua y se lo dio a Agar, poniéndoselo al hombro; le dio el niño y la despidió. Ella partió y anduvo errante por el desierto de Beerseba.
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם 15
El agua de la vasija se agotó, y ella puso al niño debajo de uno de los arbustos.
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך 16
Fue y se sentó frente a él, a una buena distancia, como a un tiro de arco. Porque dijo: “No me dejes ver la muerte del niño”. Se sentó frente a él, alzó la voz y lloró.
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם 17
Dios escuchó la voz del niño. El ángel de Dios llamó a Agar desde el cielo y le dijo: “¿Qué te preocupa, Agar? No tengas miedo. Porque Dios ha escuchado la voz del niño donde está.
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו 18
Levántate, levanta al niño y sostenlo con tu mano. Porque yo haré de él una gran nación”.
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער 19
Dios le abrió los ojos y vio un pozo de agua. Fue, llenó el recipiente de agua y le dio de beber al niño.
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת 20
Dios estuvo con el niño, y éste creció. Vivió en el desierto, y al crecer se convirtió en arquero.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים 21
Vivió en el desierto de Parán. Su madre le consiguió una esposa de la tierra de Egipto.
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה 22
En aquel tiempo, Abimelec y Ficol, el capitán de su ejército, hablaron con Abraham, diciendo: “Dios está contigo en todo lo que haces.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה 23
Ahora, pues, júrame aquí por Dios que no harás un trato falso conmigo, ni con mi hijo, ni con el hijo de mi hijo. Sino que según la bondad que yo he hecho contigo, tú harás conmigo y con la tierra en la que has vivido como extranjero.”
ויאמר אברהם אנכי אשבע 24
Abraham dijo: “Lo juraré”.
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך 25
Abraham se quejó a Abimelec a causa de un pozo de agua, que los siervos de Abimelec habían quitado con violencia.
ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום 26
Abimelec dijo: “No sé quién ha hecho esto. No me lo has dicho, y no me he enterado hasta hoy”.
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית 27
Abraham tomó ovejas y ganado y se los dio a Abimelec. Aquellos dos hicieron un pacto.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן 28
Abraham puso siete corderos del rebaño por separado.
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה 29
Abimelec le dijo a Abraham: “¿Qué significan estas siete ovejas que has puesto solas?”
ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת 30
Dijo: “Tomarás estas siete ovejas de mi mano, para que me sirvan de testimonio de que he cavado este pozo”.
על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם 31
Por eso llamó a ese lugar Beersheba, porque ambos hicieron allí un juramento.
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים 32
Así que hicieron un pacto en Beerseba. Abimelec se levantó con Ficol, el capitán de su ejército, y volvieron a la tierra de los filisteos.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם 33
Abraham plantó un tamarisco en Beerseba, y allí invocó el nombre de Yahvé, el Dios eterno.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים 34
Abraham vivió muchos días como extranjero en la tierra de los filisteos.

< בראשית 21 >