< בראשית 21 >

ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר 1
Y el Señor vino a ayudar a Sara, tal como se lo había prometido. El Señor cumplió la promesa que le había hecho a Sara.
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים 2
Sara quedó embarazada y tuvo un hijo de Abraham cuando ya era viejo, en el tiempo exacto, como Dios lo había dicho.
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק 3
Abraham llamó a su hijo Isaac.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים 4
Y lo circuncidó a los ocho días de nacido, según el mandato de Dios.
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו 5
Y Abraham tenía 100 años cuando nació Isaac.
ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי 6
Sara entonces declaró: “Dios me ha hecho reír, y todos los que escuchen acerca de esto se reirán conmigo”.
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו 7
Además dijo: “¿Habría podido alguien decirle a Abraham que Sara tendría que dar de mamar a un hijo suyo? ¡Y ahora he tenido un hijo de Abraham aún su vejez!”
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק 8
Y el bebé creció, y el día que fue destetado Abraham hizo una gran fiesta.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק 9
Pero Sara se dio cuenta de que Ismael, el hijo que la esclava egipcia Agar había tenido para Abraham, se burlaba de Isaac.
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק 10
Entonces Sara fue donde Abraham y le dijo: “Tienes que deshacerte de esa mujer esclava y de su hijo! ¡Un hijo de esa esclava no será coheredero con mi hijo Isaac!”
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו 11
Abraham se sintió muy triste porque Ismael era su hijo también.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע 12
Pero Dios le dijo a Abraham: “No te sientas mal en cuanto al hijo de la mujer esclava. Haz lo que Sara te pide, porque tu descendencia será contada a través de Isaac.
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא 13
Así que no te preocupes, porque yo también convertiré al hijo de la esclava en una gran nación, porque él también es tu hijo”.
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע 14
A la mañana siguiente, Abraham se levantó temprano. Empacó alimentos y un odre con agua para Agar, y puso todo esto en sus hombros. Entonces los despidió. Ella se fue y anduvo errante por el desierto de Beerseba.
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם 15
Cuando se le acabó el agua, dejó al niño en medio de unos arbustos.
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך 16
Entonces se fue y se sentó a cierta distancia, a unos cientos de yardas de distancia, pues pensaba: “¡No podré soportar ver a mi hijo morir!” Y al sentarse, reventó en llanto.
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם 17
Dios escuchó el llanto del niño, y el ángel de Dios llamó a Agar desde el cielo y le preguntó: “¿Qué ocurre, Agar? ¡No tengas miedo! Dios ha escuchado el llanto del niño desde donde está.
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו 18
Levántate, ve a ayudar a tu hijo y consuélalo, porque yo lo convertiré en una gran nación”.
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער 19
Entonces Dios abrió sus ojos y ella pudo ver un pozo que estaba cerca. Así que fue y llenó su odre de agua y le dio de beber al niño.
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת 20
Dios bendijo a Ismael y él creció, viviendo en el desierto. Se convirtió en un arquero con una gran habilidad.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים 21
Vivió en el desierto de Parán. Su madre le eligió una esposa de la tierra de Egipto.
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה 22
En aquél mismo tiempo, Abimelec y Ficol, jefe de su ejército, vinieron a ver a Abraham. Y Abimelec le dijo: “Dios te bendice en todo lo que haces”.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה 23
Y continuó: “Así que júrame aquí y hora que no me traicionarás, ni a mis hijos, ni a mis descendientes. Del mismo modo que te he demostrado mi lealtad, haz lo mismo conmigo y con mi nación, en la cual vives”.
ויאמר אברהם אנכי אשבע 24
“Así lo juro”, respondió Abraham.
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך 25
Entonces Abraham planteó ante Abimelec un problema relacionado con un pozo del que los siervos de Abimelec se habían apoderado a la fuerza.
ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום 26
“No sé quién hizo esto, y no lo habías mencionado antes. Nunca había oído acerca de esto hasta hoy”, respondió Abimelec.
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית 27
Entonces Abraham le dio a Abimelec algunas de sus ovejas y ganado, y los dos hicieron un pacto.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן 28
Abraham también apartó siete corderas del rebaño.
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה 29
“¿Qué significan esas siete corderas que has apartado del rebaño?” le preguntó Abimelec.
ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת 30
“Te doy estas siete corderas como compensación por tu reconocimiento de que yo cavé este pozo”, respondió Abraham.
על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם 31
Por eso llamaron ese lugar Beerseba, porque ahí los dos juraron e hicieron un pacto.
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים 32
Después de haber hecho el pacto en Beerseba, Abimelec y Ficol – el comandante de su ejército –, se fueron y llegaron a la tierra de los filisteos.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם 33
Abraham plantó un árbol de tamarisco en Beerseba y allí adoró al Señor, al Dios eterno.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים 34
Y Abraham vivió en el país de los filisteos por muchos años.

< בראשית 21 >