בראשית 21
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר | 1 |
Visitavit autem Dominus Saram, sicut promiserat: et implevit quae locutus est.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים | 2 |
Concepitque et peperit filium in senectute sua, tempore quo praedixerat ei Deus.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק | 3 |
Vocavitque Abraham nomen filii sui, quem genuit ei Sara, Isaac:
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים | 4 |
et circumcidit eum octavo die, sicut praeceperat ei Deus,
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו | 5 |
cum centum esset annorum: hac quippe aetate patris, natus est Isaac.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי | 6 |
Dixitque Sara: Risum fecit mihi Deus: quicumque audierit, corridebit mihi.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו | 7 |
Rursumque ait: Quis auditurus crederet Abraham quod Sara lactaret filium, quem peperit ei iam seni?
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק | 8 |
Crevit igitur puer, et ablactatus est: fecitque Abraham grande convivium in die ablactationis eius.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק | 9 |
Cumque vidisset Sara filium Agar Aegyptiae ludentem cum Isaac filio suo, dixit ad Abraham:
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק | 10 |
Eiice ancillam hanc, et filium eius: non enim erit heres filius ancillae cum filio meo Isaac.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו | 11 |
Dure accepit hoc Abraham pro filio suo.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע | 12 |
Cui dixit Deus: Non tibi videatur asperum super puero, et super ancilla tua: omnia quae dixerit tibi Sara, audi vocem eius: quia in Isaac vocabitur tibi semen.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא | 13 |
Sed et filium ancillae faciam in gentem magnam, quia semen tuum est.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע | 14 |
Surrexit itaque Abraham mane, et tollens panem et utrem aquae, imposuit scapulae eius, tradiditque puerum, et dimisit eam. Quae cum abiisset, errabat in solitudine Bersabee.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם | 15 |
Cumque consumpta esset aqua in utre, abiecit puerum subter unam arborem, quae ibi erat.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך | 16 |
Et abiit, seditque e regione procul quantum potest arcus iacere. dixit enim: Non videbo morientem puerum: et sedens contra, levavit vocem suam et flevit.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם | 17 |
Exaudivit autem Deus vocem pueri: vocavitque Angelus Dei Agar de caelo, dicens: Quid agis Agar? noli timere: exaudivit enim Deus vocem pueri de loco in quo est.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו | 18 |
Surge, tolle puerum, et tene manum illius: quia in gentem magnam faciam eum.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער | 19 |
Aperuitque oculos eius Deus: quae videns puteum aquae, abiit, et implevit utrem, deditque puero bibere.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת | 20 |
Et fuit cum eo: qui crevit, et moratus est in solitudine, factusque est iuvenis sagittarius.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים | 21 |
Habitavitque in deserto Pharan, et accepit illi mater sua uxorem de terra Aegypti.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה | 22 |
Eodem tempore dixit Abimelech, et Phicol princeps exercitus eius ad Abraham: Deus tecum est in universis quae agis.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה | 23 |
Iura ergo per Deum, ne noceas mihi, et posteris meis, stirpique meae: sed iuxta misericordiam, quam feci tibi, facies mihi, et terrae in qua versatus es advena.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע | 24 |
Dixitque Abraham: Ego iurabo.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך | 25 |
Et increpavit Abimelech propter puteum aquae quem vi abstulerunt servi eius.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום | 26 |
Responditque Abimelech: Nescivi quis fecerit hanc rem: sed et tu non indicasti mihi, et ego non audivi praeter hodie.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית | 27 |
Tulit itaque Abraham oves et boves, et dedit Abimelech: percusseruntque ambo foedus.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן | 28 |
Et statuit Abraham septem agnas gregis seorsum.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה | 29 |
Cui dixit Abimelech: Quid sibi volunt septem agnae istae, quas stare fecisti seorsum?
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת | 30 |
At ille: Septem, inquit, agnas accipies de manu mea: ut sint mihi in testimonium, quoniam ego fodi puteum istum.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם | 31 |
Idcirco vocatus est locus ille Bersabee: quia ibi uterque iuravit.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים | 32 |
Et inierunt foedus pro puteo iuramenti.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם | 33 |
Surrexit autem Abimelech, et Phicol princeps exercitus eius, reversique sunt in terram Palaestinorum. Abraham vero plantavit nemus in Bersabee, et invocavit ibi nomen Domini Dei aeterni.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים | 34 |
Et fuit colonus terrae Palaestinorum diebus multis.
