בראשית 21
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר | 1 |
Or le Seigneur visita Sara, comme il l’avait promis, et il accomplit ce qu’il avait dit.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים | 2 |
Elle conçut et enfanta un fils dans sa vieillesse, au temps que Dieu lui avait prédit.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק | 3 |
Abraham appela son fils que lui engendra Sara, du nom d’Isaac.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים | 4 |
Et il le circoncit le huitième jour, comme Dieu lui avait ordonné,
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו | 5 |
Ayant alors cent ans: car c’est à cet âge de son père que naquit Isaac.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי | 6 |
Et Sara dit: Dieu m’a donné sujet de rire: quiconque l’apprendra, rira avec moi.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו | 7 |
Elle dit encore: Qui aurait cru qu’Abraham entendrait dire que Sara allaiterait un fils qu’elle lui a enfanté lorsqu’il était déjà vieux?
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק | 8 |
Cependant l’enfant grandit, et il fut sevré; et Abraham fit un grand festin au jour de son sevrage.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק | 9 |
Mais Sara ayant vu le fils d’Agar l’Egyptienne se raillant d’Isaac son fils, elle dit à Abraham:
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק | 10 |
Chasse cette servante et son fils; car le fils de la servante ne sera pas héritier avec mon fils Isaac.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו | 11 |
C’est avec peine qu’Abraham accueillit cette parole à cause de son fils.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע | 12 |
Dieu lui dit: Qu’elle ne te paraisse pas dure, cette parole sur l’enfant et sur la servante: quelque chose que te dise Sara, écoute sa voix; parce que c’est en Isaac que sera ta postérité.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא | 13 |
Mais le fils même de la servante, je le ferai père d’une grande nation, parce qu’il est né de toi.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע | 14 |
Abraham se leva donc le matin, et prenant du pain et une outre pleine d’eau, il les mit sur l’épaule d’Agar, lui donna l’enfant et la renvoya. Celle-ci s’en étant allée, errait dans le désert de Bersabée.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם | 15 |
Et quand l’eau de l’outre fut consommée, elle porta l’enfant sous un des arbres qui étaient là.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך | 16 |
Et elle s’en alla et s’assit vis-à-vis, aussi loin qu’un arc peut lancer son trait; car elle dit: Je ne verrai pas mourir mon fils. Et assise en face, elle éleva sa voix et pleura.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם | 17 |
Or Dieu entendit la voix de l’enfant: l’ange de Dieu appela Agar du ciel, disant: Que fais-tu, Agar? ne crains point, car Dieu a entendu la voix de l’enfant du lieu dans lequel il est.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו | 18 |
Lève-toi, prends l’enfant et le tiens par la main; car je le ferai père d’une grande nation.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער | 19 |
Alors Dieu lui ouvrit les yeux: et voyant un puits d’eau, elle alla et remplit l’outre, et donna à boire à l’enfant.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת | 20 |
Et Dieu fut avec lui: il grandit, demeura dans le désert, et devint un jeune homme habile à tirer de l’arc.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים | 21 |
Il habita dans le désert de Pharan, et sa mère prit pour lui une femme de la terre d’Égypte.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה | 22 |
En ce même temps Abimélech et Pichol, chef de son armée, dirent à Abraham: Dieu est avec toi en tout ce que tu fais.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה | 23 |
Jure donc par Dieu que tu ne feras pas de mal, ni à moi, ni à mes enfants, ni à ma race; mais que selon la miséricorde que j’ai exercée envers toi, tu l’exerceras envers moi et envers la terre dans laquelle tu as demeuré comme étranger.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע | 24 |
Et Abraham dit: Je le jure.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך | 25 |
Mais il se plaignit à Abimélech, à cause du puits d’eau que ses serviteurs lui avaient ôté avec violence.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום | 26 |
Abimélech repartit: Je n’ai pas su qui a fait cela; mais toi-même, tu ne m’en as pas averti; et moi je n’en ai pas ouï parler, si ce n’est aujourd’hui.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית | 27 |
Abraham prit donc des brebis et des bœufs, et les donna à Abimélech, et ils firent tous deux alliance.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן | 28 |
Et Abraham mit sept jeunes brebis de son troupeau à part.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה | 29 |
Et Abimélech lui demanda: Que signifient ces jeunes brebis que tu as mises à part?
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת | 30 |
Mais Abraham: Ces sept jeunes brebis, dit-il, tu les recevras de ma main, afin qu’elles me soient en témoignage que c’est moi qui ai creusé ce puits.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם | 31 |
C’est pourquoi ce lieu fut appelé Bersabée, parce que là l’un et l’autre jura.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים | 32 |
C’est ainsi qu’ils firent alliance, pour le puits du serment.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם | 33 |
Abimélech se leva ensuite, et Pichol, chef de son armée, et ils retournèrent dans le pays des Philistins. Mais Abraham planta un bois à Bersabée, et il invoqua là le nom du Seigneur Dieu éternel.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים | 34 |
Et il demeura comme étranger dans la terre des Philistins, durant de longs jours.
