בראשית 21
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר | 1 |
Et l'Eternel visita Sara, comme il avait dit; et lui fit ainsi qu'il en avait parlé.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים | 2 |
Sara donc conçut, et enfanta un fils à Abraham en sa vieillesse, au temps précis que Dieu lui avait dit.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק | 3 |
Et Abraham appela le nom de son fils, qui lui était né, [et] que Sara lui avait enfanté, Isaac.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים | 4 |
Et Abraham circoncit son fils Isaac âgé de huit jours, comme Dieu lui avait commandé.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו | 5 |
Or Abraham était âgé de cent ans quand Isaac son fils lui naquit.
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי | 6 |
Et Sara dit: Dieu m'a donné de quoi rire; tous ceux qui l'apprendront riront avec moi.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו | 7 |
Elle dit aussi: Qui eût dit à Abraham que Sara allaiterait des enfants? Car je lui ai enfanté un fils en sa vieillesse.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק | 8 |
Et l'enfant crût, et fut sevré; et Abraham fit un grand festin le jour qu'Isaac fut sevré.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק | 9 |
Et Sara vit le fils d'Agar Egyptienne, qu'elle avait enfanté à Abraham, se moquer.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק | 10 |
Et elle dit à Abraham: Chasse cette servante et son fils, car le fils de cette servante n'héritera point avec mon fils, avec Isaac.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו | 11 |
Et cela déplut fort à Abraham, au sujet de son fils.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע | 12 |
Mais Dieu dit à Abraham: N'aie point de chagrin au sujet de l'enfant, ni de ta servante; dans toutes les choses que Sara te dira, acquiesce à sa parole; car en Isaac te sera appelée semence.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא | 13 |
Et toutefois je ferai aussi devenir le fils de la servante une nation, parce qu'il est ta semence.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע | 14 |
Puis Abraham se leva de bon matin, et prit du pain et une bouteille d'eau, et il les donna à Agar, en les mettant sur son épaule. [Il lui donna] aussi l'enfant et la renvoya. Elle se mit en chemin, et fut errante au désert de Béer-Sébah.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם | 15 |
Or quand l'eau de la bouteille eut manqué, elle jeta l'enfant sous un arbrisseau,
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך | 16 |
Et elle s'en alla environ à la portée d'une flèche, et s'assit vis-à-vis; car elle dit: Que je ne voie point mourir l'enfant. S'étant donc assise vis-à-vis, elle éleva sa voix, et pleura.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם | 17 |
Et Dieu entendit la voix de l'enfant, et l'Ange de Dieu appela des cieux Agar, et lui dit: Qu'as-tu, Agar? Ne crains point, car Dieu a ouï la voix de l'enfant, [du lieu] où il est.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו | 18 |
Lève-toi, lève l'enfant, et prends-le par la main; car je le ferai devenir une grande nation.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער | 19 |
Et Dieu lui ouvrit les yeux, et elle vit un puits d'eau, et, y étant allée, elle remplit d'eau la bouteille, et donna à boire à l'enfant.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת | 20 |
Et Dieu fut avec l'enfant, qui devint grand, et demeura au désert; et fut tireur d'arc.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים | 21 |
Il demeura, dis-je, au désert de Paran; et sa mère lui prit une femme du pays d'Egypte.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה | 22 |
Et il arriva en ce temps-là qu'Abimélec, et Picol, chef de son armée, parla à Abraham, en disant: Dieu est avec toi en toutes les choses que tu fais.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה | 23 |
Maintenant donc, jure-moi ici par [le nom de] Dieu que tu ne me mentiras point, ni à mes enfants, ni aux enfants de mes enfants, et que selon la faveur que je t'ai faite, tu agiras envers moi, et envers le pays auquel tu as demeuré comme étranger.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע | 24 |
Et Abraham répondit: Je te le jurerai.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך | 25 |
Mais Abraham se plaignit à Abimélec au sujet d'un puits d'eau, dont les serviteurs d'Abimélec s'étaient emparés par violence.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום | 26 |
Et Abimélec dit: Je n'ai point su qui a fait cela, et aussi tu ne m'en as point averti, et je n'en ai point encore ouï parler jusqu'à ce jour.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית | 27 |
Alors Abraham prit des brebis, et des bœufs, et les donna à Abimélec, et ils firent alliance ensemble.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן | 28 |
Et Abraham mit à part sept jeunes brebis de son troupeau.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה | 29 |
Et Abimélec dit à Abraham: Que veulent dire ces sept jeunes brebis que tu as mises à part?
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת | 30 |
Et il répondit: C'est que tu prendras ces sept jeunes brebis de ma main, pour me servir de témoignage que j'ai creusé ce puits.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם | 31 |
C'est pourquoi on appela ce lieu-là Béer-Sébah, car tous deux y jurèrent.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים | 32 |
Ils traitèrent donc alliance en Béer-Sébah, puis Abimélec se leva avec Picol, chef de son armée, et ils s'en retournèrent au pays des Philistins.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם | 33 |
Et [Abraham] planta un bois de chênes en Béer-Sébah, et invoqua là le nom de l'Eternel, le [Dieu] Fort d'éternité.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים | 34 |
Et Abraham demeura comme étranger au pays des Philistins, durant un long temps.
