בראשית 21

1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר

The lorde visyted Sara as he had sayde and dyd vnto her acordynge as he had spoken.

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים

And Sara was with childe and bare Abraha a sonne in his olde age euen the same season which the LORde had appoynted.

3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק

And Abraham called his sonnes name that was borne vnto him which Sara bare him Isaac:

4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים

and Abra circucysed Isaac his sone whe he was. viij. dayes olde as God commaunded him

5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו

And Abraha was an hundred yere olde when his sonne Isaac was borne vnto him.

6 ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי

And Sara sayde: God hath made me a laughinge stocke: for all yt heare will laugh at me

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו

She sayde also: who wolde haue sayde vnto Abraham that Sara shulde haue geuen childern sucke or yt I shulde haue borne him a sonne in his olde age:

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק

The childe grewe and was wened and Abraham made a great feast the same daye that Isaac was wened.

9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק

Sara sawe the sonne of Hagar the Egiptian which she had borne vnto Abraham a mockynge.

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק

Then she sayde vnto Abraham: put awaye this bondemayde and hyr sonne: for the sonne of this bondwoman shall not be heyre with my sonne Isaac:

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו

But the wordes semed verey greavous in Abrahams syghte because of his sonne.

12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע

Than the LORde sayde vnto Abraham: let it not be greavous vnto the because of the ladd and of thy bondmayde: But in all that Sara hath saide vnto the heare hir voyce for in Isaac shall thy seed be called.

13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא

Moreouer of the sonne of the Bondwoman will I make a nation because he is thy seed.

14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע

And Abraham rose vp early in the mornyng and toke brede and a bottell with water and gaue it vnto Hagar puttynge it on hir shulders wyth the lad also and sent her awaye. And she departed and wadred vpp and doune in the wyldernes of Berseba.

15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם

When the water was spent that was in the botell she cast the lad vnder a bush

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך

and went and satt her out of syghte a great waye as it were a bowshote off: For she sayde: I will not se the lad dye. And she satt doune out of syghte and lyfte vp hyr voyce and wepte.

17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם

And God herde the voyce of the childe. And the angell of God called Hagar out of heaven and sayde vnto her: What ayleth the Hagar? Feare not for God hath herde the voyce of the childe where he lyeth.

18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו

Aryse and lyfte vp the lad and take hym in thy hande for I will make off him a greate people.

19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער

And God opened hir eyes and she sawe a well of water. And she went and fylled the bottell with water and gaue the boye drynke.

20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת

And God was wyth the lad and he grewe and dweld in the wildernesse and became an archer.

21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים

And he dweld in the wyldernesse of Pharan. And hys mother gott him a wyfe out of the land of Egypte.

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה

And it chaunced the same season that Abimelech and Phicoll his chefe captayne spake vnto Abraham saynge: God is wyth the in all that thou doist.

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה

Now therfore swere vnto me even here by God that thou wylt not hurt me nor my childern nor my childerns childern. But that thou shalt deale with me and the contre where thou art a straunger acordynge vnto the kyndnesse that I haue shewed the.

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע

Then sayde Abraham: I wyll swere.

25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך

And Abraham rebuked Abimelech for a well of water which Abimelech servauntes had taken awaye.

26 ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום

And Abimelech answered I wyst not who dyd it: Also thou toldest me not nether herde I of it but this daye.

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית

And Abraham toke shepe and oxen and gaue them vnto Abimelech. And they made both of them a bonde together.

28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן

And Abraham sett vij. lambes by them selues.

29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה

And Abimelech sayde vnto Abraham: what meane these. vij. lamdes which thou hast sett by them selues.

30 ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת

And he answered: vij. lambes shalt thou take of my hande that it maye be a wytnesse vnto me that I haue dygged this well:

31 על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם

Wherfore the place is called Berseba because they sware both of them.

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים

Thus made they a bonde to gether at Berseba. Than Abimelech and Phicoll his chefe captayne rose vp and turned agayne vnto the lande of the Philistines.

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם

And Abraham planted a wodd in Berseba and called there on the name of the LORde the everlastynge God:

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים

and dwelt in the Phelistinlade alonge season

Hagar and Ishmael in the Wilderness