< בראשית 21 >
ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר | 1 |
И Господ посети Сара, според както беше рекъл; и Господ стори на Сара както бе казал.
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים | 2 |
Защото Сара зачна и роди син на Авраама в старините му, в определения му от Бога срок.
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק | 3 |
И Авраам наименува сина, който му се роди, когото Сара му роди, Исаак.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים | 4 |
И на осмия ден Авраам обряза сина си Исаака, според както Бог му беше заповядал.
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו | 5 |
А Авраам беше на сто години, когато се роди сина му Исаак.
ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי | 6 |
И Сара каза: Бог ме направи за смях; всеки, който чуе, ще ми се смее.
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו | 7 |
Каза още: Кой би рекъл на Авраама, че Сара ще кърми чада? - Защото му родих син в старините му.
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק | 8 |
А като порасна детето, отбиха го; и в деня, когато отбиха Исаака, Авраам направи голямо угощение.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק | 9 |
А Сара видя, че синът на египтянката Агар, когото бе родила на Авраама се присмива;
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק | 10 |
затова рече на Авраама: Изпъди тая слугиня и сина й; защото синът на тая слугиня няма наследство с моя син Исаак.
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו | 11 |
Обаче тая дума се видя на Авраама твърде тежка, поради сина му Исмаил.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע | 12 |
Но Бог каза на Авраама: Да не ти се види тежко за момчето и за слугинята ти; относно всичко, което ти рече Сара, послушай думите й, защото по Исаака ще се наименува твоето потомство.
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא | 13 |
Но и от сина на слугинята ще направя да стане народ, понеже е твое чадо.
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע | 14 |
Тогава на сутринта Авраам стана рано, взе хляб и мех с вода и даде ги на Агар, като ги тури на рамото й; даде й още детето и я изпрати. А тя отиде и се заблуди в пустинята Вирсавее.
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם | 15 |
Но изчерпи се водата в меха; и майка му хвърли детето под един храст
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך | 16 |
и отиде та седна на среща, далеч колкото един хвърлей на стрела, защото си рече: Да не гледам, като умира детето. И като седна насреща, издигна глас и заплака.
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם | 17 |
И Бог чу гласа на момчето; и ангел Божий извика към Агар от небето и рече й: Що ти е, Агар? Не бой се, защото Бог чу гласа на момчето от мястото гдето е.
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו | 18 |
Стани, дигни момчето и крепи го с ръката си, защото ще направя от него велик народ.
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער | 19 |
Тогава Бог й отвори очите, и тя видя кладенец с вода; и отиде да напълни меха с вода и даде на момчето да пие.
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת | 20 |
Бог беше с момчето, което порасна, засели се в пустинята и стана стрелец.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים | 21 |
Засели се във Фаранската пустиня; и майка му взе жена от Египетската земя.
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה | 22 |
По онова време Авимелех, с военачалника си Фихола, говори на Авраама, казвайки: Бог е с тебе във всичко що правиш.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה | 23 |
Сега, прочее, закълни ми се тук в Бога, че не ще постъпваш неверно с мене, ни със сина ми, нито с внука ми; но, според благостта, която съм показал към тебе, ще показваш и ти към мене и към земята, в която си пребивавал.
И рече Авраам: Заклевам се.
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך | 25 |
Подир това Авраам изобличи Авимелеха за водния кладенец, който Авимелеховите слуги бяха отнели на сила.
ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום | 26 |
Но рече Авимелех: Не знам кой е сторил това нещо; нито ти си ми явил за това, нито аз съм чул, освен днес.
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית | 27 |
Тогава Авраам взе овци и говеда и ги даде на Авимелеха, та двамата сключиха договор помежду си.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן | 28 |
А Авраам отдели седем женски агнета от стадото.
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה | 29 |
И Авимелех каза на Авраама: Какви са тия женски агнета, които си отделил?
ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת | 30 |
А той рече: Тия седем женски агнета ще вземеш от мене, да ми бъдат за свидетелство, че аз съм изкопал тоя кладенец.
על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם | 31 |
Затова той наименува онова място Вирсавее, защото там се заклеха двамата.
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים | 32 |
Така те сключиха договор във Вирсавее: и след това станаха Авимелех и военачалникът Фихол и се върнаха във Филистимската земя.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם | 33 |
И Авраам посади дъбрава във Вирсавее, и там призова името на Иеова, Вечния Бог.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים | 34 |
И Авраам престоя във Филистимската земя много дни.