< בראשית 20 >
ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר | 1 |
And Abraham departed thence towarde the southcontre and dwelled betwene Cades and Sur ad sogeorned in Gerar.
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה | 2 |
And Abraham sayde of Sara his wyfe that she was his sister. Than Abimelech kynge of Gerar sent and fett Sara awaye.
ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל | 3 |
And God came to Abimelech by nyghte in a dreame and sayde to him: Se thou art but a deed man for the womas sake which thou hast taken awaye for she is a mans wyfe.
ואבימלך לא קרב אליה ויאמר--אדני הגוי גם צדיק תהרג | 4 |
But Abimelech had not yet come nye her and therfore sayde: lorde wilt thou sley rightewes people?
הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת | 5 |
sayde not he vnto me that she was hys sister? yee and sayde not she herself that he was hir brother? wyth a pure herte and innocent handes haue I done this.
ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה | 6 |
And God sayde vnto him in a dreame. I wot it well that thou dydest it in the purenesse of thi herte. And therfore I kepte ye that thou shuldest not synne agenst me nether suffred I the to come nygh her.
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב--דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך | 7 |
Now therfore delyuer the ma his wyfe ageyne for he is a prophete. And let him praye for the that thou mayst lyue. But and yf thou delyuer her not agayne be sure that thou shalt dye the deth with all that thou hast.
וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד | 8 |
Than Abimelech rose vp be tymes in the mornynge and called all his servauntes and tolde all these thinges in their eares and the men were sore a frayde.
ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי | 9 |
And Abimelech called Abraham and sayde vnto him: What hast thou done vnto vs and what haue I offended the that thou shuldest brynge on me and on my kyngdome so greate a synne? thou hast done dedes vnto me that ought not to be done.
ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה | 10 |
And Abimelech sayde morouer vnto Abraham: What sawest thou that moved the to do this thinge?
ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי | 11 |
And Abraham Answered. I thought that peradveture the feare of God was not in this place and that they shulde sley me for my wyfes sake:
וגם אמנה אחתי בת אבי הוא--אך לא בת אמי ותהי לי לאשה | 12 |
yet in very dede she is my sister the doughter of my father but not of my mother: and became my wyfe.
ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא | 13 |
And after God caused me to wandre out of my fathers house I sayde vnto her: This kyndnesse shalt thou shewe vnto me in all places where we come that thou saye of me how that I am thy brother.
ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו | 14 |
Than toke Abimelech shepe and oxen menservauntes and wemenseruauntes and gaue them vnto Abraham and delyvered him Sara his wyfe agayne.
ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב | 15 |
And Abimelech sayde: beholde the lande lyeth be fore the dwell where it pleaseth ye best.
ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך--הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת | 16 |
And vnto Sara he sayde: Se I haue geuen thy brother a thousande peeces of syluer beholde he shall be a couerynge to thyne eyes vnto all that ar with the and vnto all men and an excuse.
ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו--וילדו | 17 |
And so Abraham prayde vnto God and God healed Abimeleh and his wyfe and hys maydens so that they bare.
כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם | 18 |
For the LORde had closed to all the matryces of the house of Abimelech because of Sara Abrahams wyfe.