בראשית 2
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם | 1 |
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה | 2 |
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות | 3 |
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים | 4 |
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה | 5 |
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה | 6 |
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה | 7 |
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר | 8 |
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע | 9 |
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים | 10 |
| שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב | 11 |
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם | 12 |
| ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש | 13 |
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת | 14 |
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה | 15 |
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל | 16 |
| ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות | 17 |
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו | 18 |
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו | 19 |
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו | 20 |
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה | 21 |
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם | 22 |
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת | 23 |
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד | 24 |
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו | 25 |
