< בראשית 2 >

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם 1
Ainsi furent achevés les cieux et la terre, et toute leur armée.
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה 2
Et Dieu eut achevé au septième jour son œuvre qu'il avait faite; et il se reposa au septième jour de toute son œuvre qu'il avait faite.
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות 3
Et Dieu bénit le septième jour, et le sanctifia, parce qu'en ce jour-là il se reposa de toute son œuvre, pour l'accomplissement de laquelle Dieu avait créé.
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים 4
Telles sont les origines des cieux et de la terre, quand ils furent créés, lorsque l'Éternel Dieu fit la terre et les cieux.
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה 5
Or aucun arbrisseau des champs n'était encore sur la terre, et aucune herbe des champs ne germait encore; car l'Éternel Dieu n'avait point fait pleuvoir sur la terre, et il n'y avait point d'homme pour cultiver le sol;
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה 6
Mais une vapeur montait de la terre, et arrosait toute la surface du sol.
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה 7
Et l'Éternel Dieu forma l'homme de la poussière de la terre, et souffla dans ses narines une respiration de vie; et l'homme devint une âme vivante.
ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר 8
Et l'Éternel Dieu planta un jardin en Éden du côté de l'Orient, et y mit l'homme qu'il avait formé.
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע 9
Et l'Éternel Dieu fit germer du sol toute sorte d'arbres agréables à la vue, et bons à manger, et l'arbre de vie au milieu du jardin, et l'arbre de la connaissance du bien et du mal.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים 10
Et un fleuve sortait d'Éden pour arroser le jardin; et de là il se divisait et formait quatre bras.
שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב 11
Le nom du premier est Pishon; c'est celui qui entoure le pays de Havila, où se trouve l'or.
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם 12
Et l'or de ce pays est bon; là se trouve le bdellion, et la pierre d'onyx.
ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש 13
Le nom du second fleuve est Guihon; c'est celui qui entoure tout le pays de Cush.
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת 14
Le nom du troisième fleuve est Hiddékel; c'est celui qui coule à l'orient de l'Assyrie. Et le quatrième fleuve, c'est l'Euphrate.
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה 15
L'Éternel Dieu prit donc l'homme et le plaça dans le jardin d'Éden, pour le cultiver et pour le garder.
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל 16
Et l'Éternel Dieu commanda à l'homme, en disant: Tu peux manger librement de tout arbre du jardin.
ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות 17
Mais, quant à l'arbre de la connaissance du bien et du mal, tu n'en mangeras point; car au jour où tu en mangeras, certainement tu mourras.
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו 18
Et l'Éternel Dieu dit: Il n'est pas bon que l'homme soit seul; je lui ferai une aide semblable à lui.
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו 19
Et l'Éternel Dieu forma de la terre tous les animaux des champs, et tous les oiseaux des cieux; et il les fit venir vers Adam, pour voir comment il les nommerait, et que tout nom qu'Adam donnerait à chacun des êtres vivants, fût son nom.
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו 20
Et Adam donna des noms à toutes les bêtes, et aux oiseaux des cieux, et à tous les animaux des champs; mais, pour l'homme, il ne trouva point d'aide semblable à lui.
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה 21
Et l'Éternel Dieu fit tomber un profond sommeil sur Adam, qui s'endormit; et il prit une de ses côtes, et resserra la chair à sa place.
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם 22
Et l'Éternel Dieu forma une femme de la côte qu'il avait prise d'Adam, et la fit venir vers Adam.
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת 23
Et Adam dit: Celle-ci enfin est os de mes os, et chair de ma chair. Celle-ci sera nommée femme (en hébreu Isha), car elle a été prise de l'homme (en hébreu Ish).
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד 24
C'est pourquoi l'homme laissera son père et sa mère, et s'attachera à sa femme, et ils seront une seule chair.
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו 25
Or Adam et sa femme étaient tous deux nus, et ils n'en avaient point honte.

< בראשית 2 >