< בראשית 19 >

ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה 1
The two angels came to Sodom at evening. Lot sat in the gate of Sodom. Lot saw them, and rose up to meet them. He bowed himself with his face to the earth,
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין 2
and he said, “See now, my lords, please come into your servant’s house, stay all night, wash your feet, and you can rise up early, and go on your way.” They said, “No, but we will stay in the street all night.”
ויפצר בם מאד--ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו 3
He urged them greatly, and they came in with him, and entered into his house. He made them a feast, and baked unleavened bread, and they ate.
טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה 4
But before they lay down, the men of the city, the men of Sodom, surrounded the house, both young and old, all the people from every quarter.
ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם 5
They called to Lot, and said to him, “Where are the men who came in to you this night? Bring them out to us, that we may have sex with them.”
ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו 6
Lot went out to them through the door, and shut the door after himself.
ויאמר אל נא אחי תרעו 7
He said, “Please, my brothers, do not act so wickedly.
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש--אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי 8
See now, I have two virgin daughters. Please let me bring them out to you, and you may do to them what seems good to you. Only do not do anything to these men, because they have come under the shadow of my roof.”
ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט--עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת 9
They said, “Stand back!” Then they said, “This one fellow came in to live as a foreigner, and he appoints himself a judge. Now we will deal worse with you than with them!” They pressed hard on the man Lot, and came near to break the door.
וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו 10
But the men reached out their hand, and brought Lot into the house to them, and shut the door.
ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח 11
They struck the men who were at the door of the house with blindness, both small and great, so that they wearied themselves to find the door.
ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה--חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום 12
The men said to Lot, “Do you have anybody else here? Sons-in-law, your sons, your daughters, and whomever you have in the city, bring them out of the place:
כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה 13
for we will destroy this place, because the outcry against them has grown so great before the LORD that the LORD has sent us to destroy it.”
ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו 14
Lot went out, and spoke to his sons-in-law, who were pledged to marry his daughters, and said, “Get up! Get out of this place, for the LORD will destroy the city!” But he seemed to his sons-in-law to be joking.
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת--פן תספה בעון העיר 15
When the morning came, then the angels hurried Lot, saying, “Get up! Take your wife and your two daughters who are here, lest you be consumed in the iniquity of the city.”
ויתמהמה--ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר 16
But he lingered; and the men grabbed his hand, his wife’s hand, and his two daughters’ hands, the LORD being merciful to him; and they took him out, and set him outside of the city.
ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך--אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה 17
It came to pass, when they had taken them out, that he said, “Escape for your life! Do not look behind you, and do not stay anywhere in the plain. Escape to the mountains, lest you be consumed!”
ויאמר לוט אלהם אל נא אדני 18
Lot said to them, “Oh, not so, my lord.
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה--פן תדבקני הרעה ומתי 19
See now, your servant has found favor in your sight, and you have magnified your loving kindness, which you have shown to me in saving my life. I cannot escape to the mountain, lest evil overtake me, and I die.
הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה--והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא--ותחי נפשי 20
See now, this city is near to flee to, and it is a little one. Oh let me escape there (is not it a little one?), and my soul will live.”
ויאמר אליו--הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת 21
He said to him, “Behold, I have granted your request concerning this thing also, that I will not overthrow the city of which you have spoken.
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער 22
Hurry, escape there, for I cannot do anything until you get there.” Therefore the name of the city was called Zoar.
השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה 23
The sun had risen on the earth when Lot came to Zoar.
ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה--גפרית ואש מאת יהוה מן השמים 24
Then the LORD rained on Sodom and on Gomorrah sulfur and fire from the LORD out of the sky.
ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה 25
He overthrew those cities, all the plain, all the inhabitants of the cities, and that which grew on the ground.
ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח 26
But Lot’s wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
וישכם אברהם בבקר אל המקום--אשר עמד שם את פני יהוה 27
Abraham went up early in the morning to the place where he had stood before the LORD.
וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן 28
He looked toward Sodom and Gomorrah, and toward all the land of the plain, and saw that the smoke of the land went up as the smoke of a furnace.
ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט 29
When God destroyed the cities of the plain, God remembered Abraham, and sent Lot out of the middle of the overthrow, when he overthrew the cities in which Lot lived.
ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה--הוא ושתי בנתיו 30
Lot went up out of Zoar, and lived in the mountain, and his two daughters with him; for he was afraid to live in Zoar. He lived in a cave with his two daughters.
ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ 31
The firstborn said to the younger, “Our father is old, and there is not a man in the earth to come in to us in the way of all the earth.
לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע 32
Come, let’s make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve our father’s family line.”
ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה 33
They made their father drink wine that night: and the firstborn went in, and lay with her father. He did not know when she lay down, nor when she arose.
ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע 34
It came to pass on the next day, that the firstborn said to the younger, “Behold, I lay last night with my father. Let’s make him drink wine again tonight. You go in, and lie with him, that we may preserve our father’s family line.”
ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן--יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה 35
They made their father drink wine that night also. The younger went and lay with him. He did not know when she lay down, nor when she got up.
ותהרין שתי בנות לוט מאביהן 36
Thus both of Lot’s daughters were with child by their father.
ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום 37
The firstborn bore a son, and named him Moab. He is the father of the Moabites to this day.
והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום 38
The younger also bore a son, and called his name Ben Ammi. He is the father of the children of Ammon to this day.

< בראשית 19 >