בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

After these things, came the word of Yahweh unto Abram, in a vision saying, —Do not fear Abram, I am a shield to thee, thine exceeding great reward.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

And Abram said My Lord Yahweh, what canst thou give me, when, I, am going on childless, —and the heir of my house, is Eliezer, of Damascus,

3 ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

And Abram said—Lo, to me, hast thou not given seed, —And lo! a son of my household, is mine heir!

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

And lo! the word of Yahweh [came] unto him, saying, This one, shall not be thine heir: But one who cometh forth of thy body—he shall be thine heir.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

And he brought him forth abroad and said—Look steadfastly. I pray thee towards the heavens, and number the stars, if thou be able to number, them, And he said to him, Thus, shall be thy seed.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

And he had faith in Yahweh, —so he reckoned it to him as righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

And he said unto him, —I, am Yahweh, who brought thee forth out of Ur of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

And he said, My Lord Yahweh, whereby, can I know that I shall inherit it?

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

And he said unto him, Take for me a heifer three years old, and a she-goat three years old, and a ram three years old, and a turtle-dove and a young pigeon.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

So he took for him all these, and divided them, in the midst, and placed each piece over against its fellow, but the birds, divided he not.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

Then came down the birds of prey upon the carcass, and Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

And it came to pass when, the sun, was about to go in, and, a deep sleep, had fallen upon Abram, lo! a terror a great darkness, was falling upon him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

And he said to Abram—Thou must surely know, that, sojourners, will thy seed become in a land not theirs, and shall serve them and they will humble them, four hundred years;

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

moreover also, the nation whom they will serve, I, am going to judge, and after that, shall they come forth with great substance.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

But, thou, shalt go in unto thy fathers in peace, thou shalt be buried in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

And, in the fourth generation, shall they return hither, —for not complete, is the iniquity of the Amorites, as yet,

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

So it came to pass when, the sun, had gone in, and, a thick darkness, had come on, that lo there was a smoking hearth and torch of fire, which passed through between these pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

In that day, did Yahweh solemnise with Abram a covenant, saying, —To thy seed, have I given this land, from the river of Egypt as far as the great river—the river Euphrates:

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite;

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

and the Hittite and the Perizzite, and the Rephaim;

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי

and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.