בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

After these things the word of the Lord came unto Abram in a vision, saying, Fear not Abram; I am thy shield, thy reward shall be exceedingly great.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

And Abram said, Lord God, what wilt thou give me, seeing I go childless, and the steward of my house is Eliezer of Damascus?

3 ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

And Abram said, Behold to me thou hast given no seed; and lo, one born in my house will be my heir.

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

And behold, the word of the Lord came unto him, saying, This one shall not be thy heir; but he that shall come forth out of thy own bowels shall be thy heir.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

And he brought him forth abroad, and said, Look now toward the heaven, and count the stars, if thou be able to count them; and he said unto him, So shall thy seed be.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

And he believed in the Lord; and he accounted it to him for righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

And he said unto him, I am the Lord that brought thee out of Ur of the Chaldees, to give unto thee this land, to inherit it.

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

And he said, Lord God, whereby shall I know that I shall inherit it?

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

And he said unto him, Take me a heifer of three years old, and a she-goat of three years old, and a ram of three years old, and a turtle-dove, and a young pigeon.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

And he took unto him all these, and divided them in the midst, and laid each piece one opposite the other; but the birds he did not divide.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

And the birds of prey came down upon the carcasses; but Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

And when the sun was about going down, a deep sleep fell upon Abram; and lo, a horror, dark and great, fell upon him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

And he said unto Abram, Know of a surety that thy seed shall be a stranger in a land which is not theirs, and they will make them serve, and they will afflict them four hundred years.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

And also that nation whom they shall serve, will I judge; and afterward shall they go out with great substance.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

But thou shalt come to thy fathers in peace; thou shalt be buried in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

Yet the fourth generation shall come hither again; for the iniquity of the Emorites will not be full until then.

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

And it came to pass, when the sun had gone down, and it was dark, that behold a smoking furnace, and a burning flame, which passed between those pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

On the same day the Lord made a covenant with Abram, saying, Unto thy seed have I given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Euphrates;

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

The Kenites, and the Kenizzites, and the Kadmonites,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

And the Hittites, and the Perizzites, and the Rephaim,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי

And the Emorites, and the Canaanites, and the Girgashites, and the Jebusites.