בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

And after these things the word of the Lord came to Abram in a vision, saying, Fear not, Abram, I shield thee, thy reward shall be very great.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

And Abram said, Master [and] Lord, what wilt thou give me? whereas I am departing without a child, but the son of Masek my home-born female slave, this Eliezer of Damascus [is mine heir.]

3 ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

And Abram said, [I am grieved] since thou hast given me no seed, but my home-born [servant] shall succeed me.

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

And immediately there was a voice of the Lord to him, saying, This shall not be thine heir; but he that shall come out of thee shall be thine heir.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

And he brought him out and said to him, Look up now to heaven, and count the stars, if thou shalt be able to number them fully, and he said, Thus shall thy seed be.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

And Abram believed God, and it was counted to him for righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

And he said to him, I am God that brought thee out of the land of the Chaldeans, so as to give thee this land to inherit.

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

And he said, Master [and] Lord, how shall I know that I shall inherit it?

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

And he said to him, Take for me an heifer in her third year, and a she-goat in her third year, and a ram in his third year, and a dove and a pigeon.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

So he took to him all these, and divided them in the midst, and set them opposite to each other, but the birds he did not divide.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

And birds came down upon the bodies, [even] upon the divided parts of them, and Abram sat down by them.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

And about sunset a trance fell upon Abram, and lo! a great gloomy terror falls upon him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

And it was said to Abram, Thou shalt surely know that thy seed shall be a sojourner in a land not their won, and they shall enslave them, and afflict them, and humble them four hundred years.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

And the nation whomsoever they shall serve I will judge; and after this, they shall come forth hither with much property.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

But thou shalt depart to thy fathers in peace, nourished in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

And in the fourth generation they shall return hither, for the sins of the Amorites are not yet filled up, even until now.

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

And when the sun was about to set, there was a flame, and behold a smoking furnace and lamps of fire, which passed between these divided pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

In that day the Lord made a covenant with Abram, saying, To thy seed I will give this land, from the river of Egypt to the great river Euphrates.

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

The Kenites, and the Kenezites, and the Kedmoneans,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

and the Chettites, and the Pherezites, and the Raphaim,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי

and the Amorites, and the Chananites, and the Evites, and the Gergesites, and the Jebusites.