בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

After these events, the word of the LORD came to Abram in a vision: “Do not be afraid, Abram. I am your shield, your very great reward.”

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

But Abram replied, “O Lord GOD, what can You give me, since I remain childless, and the heir of my house is Eliezer of Damascus?”

3 ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

Abram continued, “Behold, You have given me no offspring, so a servant in my household will be my heir.”

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

Then the word of the LORD came to Abram, saying, “This one will not be your heir, but one who comes from your own body will be your heir.”

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

And the LORD took him outside and said, “Now look to the heavens and count the stars, if you are able.” Then He told him, “So shall your offspring be.”

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

Abram believed the LORD, and it was credited to him as righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

The LORD also told him, “I am the LORD, who brought you out of Ur of the Chaldeans to give you this land to possess.”

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

But Abram replied, “Lord GOD, how can I know that I will possess it?”

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

And the LORD said to him, “Bring Me a heifer, a goat, and a ram, each three years old, along with a turtledove and a young pigeon.”

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

So Abram brought all these to Him, split each of them down the middle, and laid the halves opposite each other. The birds, however, he did not cut in half.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

And the birds of prey descended on the carcasses, but Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

As the sun was setting, Abram fell into a deep sleep, and suddenly great terror and darkness overwhelmed him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

Then the LORD said to Abram, “Know for certain that your descendants will be strangers in a land that is not their own, and they will be enslaved and mistreated four hundred years.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

But I will judge the nation they serve as slaves, and afterward they will depart with many possessions.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

You, however, will go to your fathers in peace and be buried at a ripe old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

In the fourth generation your descendants will return here, for the iniquity of the Amorites is not yet complete.”

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

When the sun had set and darkness had fallen, behold, a smoking firepot and a flaming torch appeared and passed between the halves of the carcasses.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

On that day the LORD made a covenant with Abram, saying, “To your descendants I have given this land—from the river of Egypt to the great River Euphrates—

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

the land of the Kenites, Kenizzites, Kadmonites,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

Hittites, Perizzites, Rephaites,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי

Amorites, Canaanites, Girgashites, and Jebusites.”