בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד

After these things the word of Jehovah came to Abram in a vision, saying, Fear not, Abram. I am thy shield, thy exceedingly great reward.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר

And Abram said, O lord Jehovah, what will thou give me, since I go childless. And he who shall be possessor of my house is Eliezer of Damascus?

3 ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי

And Abram said, Behold, thou have given no seed to me. And, lo, a man born in my house is my heir.

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך

And, behold, the word of Jehovah came to him, saying, This man shall not be thine heir, but he who shall come forth out of thine own bowels shall be thine heir.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך

And he brought him forth abroad, and said, Look now toward heaven, and number the stars, if thou be able to number them. And he said to him, So shall thy seed be.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה

And he believed in Jehovah, and he reckoned it to him for righteousness.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה

And he said to him, I am Jehovah who brought thee out of Ur of the Chaldees, to give thee this land to inherit it.

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה

And he said, O lord Jehovah, how shall I know that I shall inherit it?

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל

And he said to him, Take a heifer three years old for me, and a she-goat three years old, and a ram three years old, and a turtle dove, and a young pigeon.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

And he took all these for him, and divided them in the midst, and laid each half opposite the other. But he did not divide the birds.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם

And the birds of prey came down upon the carcasses, and Abram drove them away.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו

And when the sun was going down, a deep sleep fell upon Abram. And, lo, a horror of great darkness fell upon him.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה

And he said to Abram, Know of a certainty that thy seed shall be sojourners in a land that is not theirs. And shall serve them, and they shall afflict them four hundred years.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול

And also I will judge that nation, whom they shall serve, and afterward they shall come out with great substance.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה

But thou will go to thy fathers in peace; thou will be buried in a good old age.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה

And in the fourth generation they shall come here again, for the iniquity of the Amorite is not yet full.

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה

And it came to pass, that, when the sun went down, and it was dark, behold, a smoking furnace, and a flaming torch that passed between these pieces.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

In that day Jehovah made a covenant with Abram, saying, To thy seed I have given this land, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates:

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

and the Hittite, and the Perizzite, and the Rephaim,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי

and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.