בראשית 12
| ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך | 1 |
dixit autem Dominus ad Abram egredere de terra tua et de cognatione tua et de domo patris tui in terram quam monstrabo tibi
| ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה | 2 |
faciamque te in gentem magnam et benedicam tibi et magnificabo nomen tuum erisque benedictus
| ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה | 3 |
benedicam benedicentibus tibi et maledicam maledicentibus tibi atque in te benedicentur universae cognationes terrae
| וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן | 4 |
egressus est itaque Abram sicut praeceperat ei Dominus et ivit cum eo Loth septuaginta quinque annorum erat Abram cum egrederetur de Haran
| ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען | 5 |
tulitque Sarai uxorem suam et Loth filium fratris sui universamque substantiam quam possederant et animas quas fecerant in Haran et egressi sunt ut irent in terram Chanaan cumque venissent in eam
| ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ | 6 |
pertransivit Abram terram usque ad locum Sychem usque ad convallem Inlustrem Chananeus autem tunc erat in terra
| וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו | 7 |
apparuitque Dominus Abram et dixit ei semini tuo dabo terram hanc qui aedificavit ibi altare Domino qui apparuerat ei
| ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה | 8 |
et inde transgrediens ad montem qui erat contra orientem Bethel tetendit ibi tabernaculum suum ab occidente habens Bethel et ab oriente Ai aedificavit quoque ibi altare Domino et invocavit nomen eius
| ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה | 9 |
perrexitque Abram vadens et ultra progrediens ad meridiem
| ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ | 10 |
facta est autem fames in terra descenditque Abram in Aegyptum ut peregrinaretur ibi praevaluerat enim fames in terra
| ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את | 11 |
cumque prope esset ut ingrederetur Aegyptum dixit Sarai uxori suae novi quod pulchra sis mulier
| והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו | 12 |
et quod cum viderint te Aegyptii dicturi sunt uxor ipsius est et interficient me et te reservabunt
| אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך | 13 |
dic ergo obsecro te quod soror mea sis ut bene sit mihi propter te et vivat anima mea ob gratiam tui
| ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד | 14 |
cum itaque ingressus esset Abram Aegyptum viderunt Aegyptii mulierem quod esset pulchra nimis
| ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה | 15 |
et nuntiaverunt principes Pharaoni et laudaverunt eam apud illum et sublata est mulier in domum Pharaonis
| ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים | 16 |
Abram vero bene usi sunt propter illam fueruntque ei oves et boves et asini et servi et famulae et asinae et cameli
| וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם | 17 |
flagellavit autem Dominus Pharaonem plagis maximis et domum eius propter Sarai uxorem Abram
| ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא | 18 |
vocavitque Pharao Abram et dixit ei quidnam est quod fecisti mihi quare non indicasti quod uxor tua esset
| למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך | 19 |
quam ob causam dixisti esse sororem tuam ut tollerem eam mihi in uxorem nunc igitur ecce coniux tua accipe eam et vade
| ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו | 20 |
praecepitque Pharao super Abram viris et deduxerunt eum et uxorem illius et omnia quae habebat
