בראשית 12
| ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך | 1 |
Now the LORD had said to Abram, Get you out of your country, and from your kindred, and from your father’s house, to a land that I will show you:
| ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה | 2 |
And I will make of you a great nation, and I will bless you, and make your name great; and you shall be a blessing:
| ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה | 3 |
And I will bless them that bless you, and curse him that curses you: and in you shall all families of the earth be blessed.
| וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן | 4 |
So Abram departed, as the LORD had spoken to him; and Lot went with him: and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran.
| ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען | 5 |
And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went forth to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.
| ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ | 6 |
And Abram passed through the land to the place of Sichem, to the plain of Moreh. And the Canaanite was then in the land.
| וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו | 7 |
And the LORD appeared to Abram, and said, To your seed will I give this land: and there built he an altar to the LORD, who appeared to him.
| ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה | 8 |
And he removed from there to a mountain on the east of Bethel, and pitched his tent, having Bethel on the west, and Hai on the east: and there he built an altar to the LORD, and called on the name of the LORD.
| ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה | 9 |
And Abram journeyed, going on still toward the south.
| ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ | 10 |
And there was a famine in the land: and Abram went down into Egypt to sojourn there; for the famine was grievous in the land.
| ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את | 11 |
And it came to pass, when he was come near to enter into Egypt, that he said to Sarai his wife, Behold now, I know that you are a fair woman to look on:
| והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו | 12 |
Therefore it shall come to pass, when the Egyptians shall see you, that they shall say, This is his wife: and they will kill me, but they will save you alive.
| אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך | 13 |
Say, I pray you, you are my sister: that it may be well with me for your sake; and my soul shall live because of you.
| ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד | 14 |
And it came to pass, that, when Abram was come into Egypt, the Egyptians beheld the woman that she was very fair.
| ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה | 15 |
The princes also of Pharaoh saw her, and commended her before Pharaoh: and the woman was taken into Pharaoh’s house.
| ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים | 16 |
And he entreated Abram well for her sake: and he had sheep, and oxen, and he asses, and menservants, and maidservants, and she asses, and camels.
| וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם | 17 |
And the LORD plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai Abram’s wife.
| ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא | 18 |
And Pharaoh called Abram and said, What is this that you have done to me? why did you not tell me that she was your wife?
| למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך | 19 |
Why said you, She is my sister? so I might have taken her to me to wife: now therefore behold your wife, take her, and go your way.
| ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו | 20 |
And Pharaoh commanded his men concerning him: and they sent him away, and his wife, and all that he had.
