< בראשית 12 >

ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך 1
And the Lord said to Abram: Go forth out of thy country, and from thy kindred, and out of thy father’s house, and come into the land which I shall shew thee.
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה 2
And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and magnify thy name, and thou shalt be blessed.
ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה 3
I will bless them that bless thee, and curse them that curse thee, and IN THEE shall all the kindred of the earth be blessed:
וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן 4
So Abram went out as the Lord had commanded him, and Lot went with him: Abram was seventy-five years old when he went forth from Haran.
ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען 5
And he took Sarai his wife, and Lot his brother’s son, and all the substance which they had gathered, and the souls which they had gotten in Haran: and they went out to go into the land of Chanaan. And when they were come into it,
ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ 6
Abram passed through the country into the place of Sichem, as far as the noble vale: now the Chanaanite was at that time in the land.
וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו 7
And the Lord appeared to Abram, and said to him: To thy seed will I give this land. And he built there an altar to the Lord, who had appeared to him.
ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל--ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה 8
And passing on from thence to a mountain, that was on the east side of Bethel, he there pitched his tent, having Bethel on the west, and Hai on the east; he built there also an altar to the Lord, and called upon his name.
ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה 9
And Abram went forward, going, and proceeding on to the south.
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ 10
And there came a famine in the country; and Abram went down into Egypt, to sojourn there: for the famine was very grievous in the land.
ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את 11
And when he was near to enter into Egypt, he said to Sarai his wife: I know that thou art a beautiful woman:
והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו 12
And that when the Egyptians shall see thee, they will say: She is his wife: and they will kill me, and keep thee.
אמרי נא אחתי את--למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך 13
Say, therefore, I pray thee, that thou art my sister: that I may be well used for thee, and that my soul may live for thy sake.
ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד 14
And when Abram was come into Egypt, the Egyptians saw the woman that she was very beautiful.
ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה 15
And the princes told Pharao, and praised her before him: and the woman was taken into the house of Pharao.
ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים 16
And they used Abram well for her sake. And he had sheep and oxen, and he asses, and men servants and maid servants, and she asses, and camels.
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם 17
But the Lord scourged Pharao and his house with most grievous stripes for Sarai, Abram’s wife.
ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא 18
And Pharao called Abram, and said to him: What is this that thou hast done to me? Why didst thou not tell me that she was thy wife?
למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך 19
For what cause didst thou say, she was thy sister, that I might take her to my wife? Now, therefore, there is thy wife, take her, and go thy way.
ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו 20
And Pharao gave his men orders concerning Abram: and they led him away, and his wife, and all that he had.

< בראשית 12 >