יחזקאל 6

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Again the worde of the Lord came vnto me, saying,

2 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם

Sonne of man, Set thy face towardes the mountaines of Israel, and prophecie against them,

3 ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגיאות (ולגיאיות) הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם

And say, Ye mountaines of Israel, heare the worde of the Lord God: thus sayth the Lord God to the mountaines and to the hilles, to the riuers and to the valleis, Beholde, I, euen I will bring a sworde vpon you, and I will destroy your hie places:

4 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם

And your altars shalbe desolate, and your images of the sunne shalbe broken: and I will cast downe your slaine men before your idoles.

5 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם

And I will lay the dead carkeises of the children of Israel before their idoles, and I will scatter your bones round about your altars.

6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה--למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם

In all your dwelling places the cities shalbe desolate, and the hie places shalbe laide waste, so that your altars shalbe made waste and desolate, and your idoles shalbe broken, and cease, and your images of the sunne shalbe cut in pieces, and your workes shalbe abolished.

7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה

And the slaine shall fall in the middes of you, and ye shall knowe that I am the Lord.

8 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב--בגוים בהזרותיכם בארצות

Yet will I leaue a remnant, that you may haue some that shall escape the sword among the nations, when you shalbe scattred through the countreyes.

9 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם

And they that escape of you, shall remember me among the nations, where they shalbe in captiuitie, because I am grieued for their whorish hearts, which haue departed from mee, and for their eyes, which haue gone a whoring after their idoles, and they shalbe displeased in them selues for the euils, which they haue committed in all their abominations.

10 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת

And they shall knowe that I am the Lord, and that I haue not saide in vaine, that I woulde doe this euill vnto them.

11 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר--יפלו

Thus saith the Lord God, Smite with thine hand, and stretch forth with thy foote, and say, Alas, for all the wicked abominations of the house of Israel: for they shall fall by the sworde, by the famine, and by the pestilence.

12 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם

He that is farre off, shall dye of the pestilence, and he that is neere, shall fall by the sword, and hee that remaineth and is besieged, shall dye by the famine: thus will I accomplish my wrath vpon them.

13 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם

Then ye shall knowe, that I am ye Lord, when their slaine men shalbe among their idoles round about their altars, vpon euerie hie hill in al the toppes of the mountaines, and vnder euery greene tree, and vnder euerie thicke oke, which is the place where they did offer sweete sauour to all their idoles.

14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה

So will I stretch mine hand vpon them, and make the lande waste, and desolate from the wildernes vnto Diblath in all their habitations, and they shall know, that I am the Lord.