< יחזקאל 4 >
ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם | 1 |
“人子啊,你要拿一块砖,摆在你面前,将一座耶路撒冷城画在其上,
ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב | 2 |
又围困这城,造台筑垒,安营攻击,在四围安设撞锤攻城,
ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה--אות היא לבית ישראל | 3 |
又要拿个铁鏊,放在你和城的中间,作为铁墙。你要对面攻击这城,使城被困;这样,好作以色列家的预兆。
ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם | 4 |
“你要向左侧卧,承当以色列家的罪孽;要按你向左侧卧的日数,担当他们的罪孽。
ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל | 5 |
因为我已将他们作孽的年数定为你向左侧卧的日数,就是三百九十日,你要这样担当以色列家的罪孽。
וכלית את אלה ושכבת על צדך הימיני (הימני) שנית ונשאת את עון בית יהודה--ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך | 6 |
再者,你满了这些日子,还要向右侧卧,担当犹大家的罪孽。我给你定规侧卧四十日,一日顶一年。
ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה | 7 |
你要露出膀臂,面向被困的耶路撒冷,说预言攻击这城。
והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך | 8 |
我用绳索捆绑你,使你不能辗转,直等你满了困城的日子。
ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום--תאכלנו | 9 |
“你要取小麦、大麦、豆子、红豆、小米、粗麦,装在一个器皿中,用以为自己做饼;要按你侧卧的三百九十日吃这饼。
ומאכלך אשר תאכלנו--במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו | 10 |
你所吃的要按分两吃,每日二十舍客勒,按时而吃。
ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה | 11 |
你喝水也要按制子,每日喝一欣六分之一,按时而喝。
ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם--תעגנה לעיניהם | 12 |
你吃这饼像吃大麦饼一样,要用人粪在众人眼前烧烤。”
ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם | 13 |
耶和华说:“以色列人在我所赶他们到的各国中,也必这样吃不洁净的食物。”
ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול | 14 |
我说:“哎!主耶和华啊,我素来未曾被玷污,从幼年到如今没有吃过自死的,或被野兽撕裂的,那可憎的肉也未曾入我的口。”
ויאמר אלי--ראה נתתי לך את צפועי (צפיעי) הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם | 15 |
于是他对我说:“看哪,我给你牛粪代替人粪,你要将你的饼烤在其上。”
ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו | 16 |
他又对我说:“人子啊,我必在耶路撒冷折断他们的杖,就是断绝他们的粮。他们吃饼要按分两,忧虑而吃;喝水也要按制子,惊惶而喝;
למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם | 17 |
使他们缺粮缺水,彼此惊惶,因自己的罪孽消灭。”