יחזקאל 35
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 |
La Palabra de Yavé vino a mí:
| בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו | 2 |
Hijo de hombre, levanta tu rostro hacia la montaña de Seír, y profetiza contra ella,
| ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה | 3 |
Y dile: ʼAdonay Yavé dice: Ciertamente, Yo estoy contra ti, oh montaña de Seír. Extenderé mi mano contra ti y te convertiré en un desierto y una desolación.
| עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה | 4 |
Convertiré en escombros tus ciudades, y quedarás desolada. Sabrás que Yo soy Yavé.
| יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ | 5 |
Porque tuviste una eterna enemistad y entregaste a los hijos de Israel al poder de la espada en el tiempo de su aflicción, en tiempo sumamente adverso.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך | 6 |
Por tanto vivo Yo, dice ʼAdonay Yavé, que a sangre te destinaré, y la sangre te perseguirá. Porque no aborreciste la sangre, la sangre te perseguirá.
| ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב | 7 |
Convertiré la montaña de Seír en una completa desolación, y cortaré de ella al que sale y al que regresa.
| ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם | 8 |
Llenaré tus montañas de asesinados. Los asesinados a espada caerán en tus colinas, tus valles y todos tus arroyos.
| שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה | 9 |
Te convertiré en desolación perpetua. Tus ciudades no serán habitadas. Entonces sabrás que Yo soy Yavé.
| יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה | 10 |
Porque dijiste: Esas dos naciones y estas dos tierras serán mías. Las poseeremos, aunque Yavé esté allí.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך | 11 |
Por tanto vivo Yo, dice ʼAdonay Yavé, que te trataré según tu ira y tu envidia que mostraste a causa de tu odio contra ellos. De este modo me daré a conocer entre ellos, cuando te juzgue.
| וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה | 12 |
Sabrás que Yo, Yavé, escuché todas tus blasfemias que pronunciaste contra las montañas de Israel cuando dijiste: ¡Están desoladas! ¡Nos fueron entregadas para que las devoremos!
| ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי | 13 |
Así te jactaste y multiplicaste tus palabras contra Mí. Yo las oí.
| כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך | 14 |
ʼAdonay Yavé dice: Mientras toda la tierra se regocija, te convertiré en una desolación.
| כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה | 15 |
Como te regocijaste por la Casa de Israel porque fue desolada, así haré Yo contigo. Tú y todo Edom serán una desolación, oh montaña de Seír. Y sabrán que Yo soy Yavé.
