יחזקאל 35
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 |
Et la parole du Seigneur me vint, disant:
| בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו | 2 |
Fils de l'homme, tourne ton visage contre la montagne de Séir, prophétise contre elle, et dis-lui:
| ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה | 3 |
Ainsi dit le Seigneur: Voilà que je suis contre toi, montagne de Séir, et j'étendrai sur toi la main, et je ferai de toi un désert, et tu seras dépeuplée.
| עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה | 4 |
Et tes villes seront désertes, et tu seras un désert, et tu sauras que je suis le Seigneur.
| יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ | 5 |
En punition de ton inimitié perpétuelle, et de ce que tu as tendu des embûches à la maison de Jacob, quand ses ennemis avaient le glaive à la main, au temps de son iniquité, lorsqu'elle était à son comble;
| לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך | 6 |
En punition de cela, par ma vie, dit le Seigneur Maître, puisque tu as péché dans le sang, le sang te poursuivra.
| ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב | 7 |
Et je ferai de la montagne de Séir un désert, et elle sera dépeuplée, et j'y détruirai hommes et bétail.
| ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם | 8 |
Et je remplirai de cadavres tes collines et tes vallées, et dans toutes tes plaines tomberont des morts percés du glaive.
| שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה | 9 |
Je ferai de toi un désert éternel, et tes villes ne seront plus habitées, et tu sauras que je suis le Seigneur.
| יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה | 10 |
Parce que tu as dit: Deux nations et deux terres seront à moi, et je les aurai pour héritage, et le Seigneur y réside;
| לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך | 11 |
À cause de cela, par ma vie, dit le Seigneur, je te traiterai selon ta haine, et je me ferai connaître à toi, lorsque je te jugerai.
| וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה | 12 |
Et tu sauras que je suis le Seigneur. J'ai entendu la voix de tes blasphèmes, quand tu as dit: Les montagnes d'Israël, devenues désertes, nous ont été données pour que nous les dévorions.
| ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי | 13 |
Et ta bouche a dit contre moi des paroles superbes, et j'ai tout entendu.
| כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך | 14 |
Voici ce que dit le Seigneur: À la joie de toute la terre, je te rendrai déserte.
| כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה | 15 |
Tu seras un désert, montagne de Séir, et toute l'Idumée sera détruite, et tu sauras que je suis le Seigneur leur Dieu.
