יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Moreover the word of the LORD came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו

Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה

And say to it, Thus saith the Lord GOD; Behold, O mount Seir, I [am] against thee, and I will stretch out my hand against thee, and I will make thee most desolate.

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה

I will lay thy cities waste, and thou shalt be desolate, and thou shalt know that I [am] the LORD.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ

Because thou hast had a perpetual hatred, and hast shed [the blood of] the children of Israel by the force of the sword in the time of their calamity, in the time [that their] iniquity [had] an end:

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך

Therefore, [as] I live, saith the Lord GOD, I will prepare thee to blood, and blood shall pursue thee: since thou hast not hated blood, even blood shall pursue thee.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב

Thus will I make mount Seir most desolate, and cut off from it him that passeth out and him that returneth.

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם

And I will fill his mountains with his slain [men]: in thy hills, and in thy valleys, and in all thy rivers, shall they fall that are slain with the sword.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה

I will make thee perpetual desolations, and thy cities shall not return: and ye shall know that I [am] the LORD.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה

Because thou hast said, These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it; whereas the LORD was there:

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך

Therefore, [as] I live, saith the Lord GOD, I will even do according to thy anger, and according to thy envy which thou hast used out of thy hatred against them; and I will make myself known among them, when I have judged thee.

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה

And thou shalt know that I [am] the LORD, [and that] I have heard all thy blasphemies which thou hast spoken against the mountains of Israel, saying, They are laid desolate, they are given us to consume.

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי

Thus with your mouth ye have boasted against me, and have multiplied your words against me: I have heard [them].

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך

Thus saith the Lord GOD; When the whole earth rejoiceth, I will make thee desolate.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה

As thou didst rejoice at the inheritance of the house of Israel, because it was desolate, so will I do to thee: thou shalt be desolate, O mount Seir, and all Edom, [even] all of it: and they shall know that I [am] the LORD.