יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

And the word of the Lord came to me, saying:

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו

Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy concerning it, and say to it:

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה

Thus saith the Lord God: Behold I come against thee, mount Seir, and I will stretch forth my hand upon thee, and I will make thee desolate and waste.

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה

I will destroy thy cities, and thou shalt be desolate: and thou shalt know that I am the Lord.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ

Because thou hast been an everlasting enemy, and hast shut up the children of Israel in the hands of the sword in the time of their affliction, in the time of their last iniquity.

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך

Therefore as I live, saith the Lord God, I will deliver thee up to blood, and blood shall pursue thee: and whereas thou hast hated blood, blood shall pursue thee.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב

And I will make mount Seir waste and desolate: and I will take away from it him that goeth and him that returneth.

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם

And I will fill his mountains with his men that are slain: in thy hills, and in thy valleys, and in thy torrents they shall fall that are slain with the sword.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה

I will make thee everlasting desolations, and thy cities shall not be inhabited: and thou shalt know that I am the Lord God.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה

Because thou hast said: The two nations, and the two lands shall be mine, and I will possess them by inheritance: whereas the Lord was there.

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך

Therefore as I live, saith the Lord God, I will do according to thy wrath, and according to thy envy, which thou hast exercised in hatred to them: and I will be made known by them, when I shall have judged thee.

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה

And thou shalt know that I the Lord have heard all thy reproaches, that thou hast spoken against the mountains of Israel, saying: They are desolate, they are given to us to consume.

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי

And you rose up against me with your mouth, and have derogated from me by your words: I have heard them.

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך

Thus saith the Lord God: When the whole earth shall rejoice, I will make thee a wilderness.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה

As thou best rejoiced over the inheritance of the house of Israel, because it was laid waste, so will I do to thee: thou shalt be laid waste, O mount Seir, and all Idumea: and they shall know that I am the Lord.