יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

And the word of the Lord came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו

Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה

and say to it, Thus saith the Lord God; Behold, I am against thee, O mount Seir, and I will stretch out my hand against thee, and will make thee a waste, and thou shalt be made desolate.

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה

And I will cause desolation in thy cities, and thou shalt be desolate, and thou shalt know that I am the Lord.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ

Because thou hast been a perpetual enemy, and hast laid wait craftily for the house of Israel, with the hand of enemies with a sword, in the time of injustice, at the last:

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך

Therefore, as I live, saith the Lord God, verily thou hast sinned even to blood, therefore blood shall pursue thee.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב

And I will make mount Seir a waste, and desolate, and I will destroy from off it men and cattle:

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם

and I will fill thy hills and thy valleys with slain men, and in all thy plains there shall fall in thee men slain with the sword.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה

I will make thee a perpetual desolation, and thy cities shall not be inhabited any more: and thou shalt know that I am the Lord.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה

Because thou saidst, The two nations and the two countries shall be mine, and I shall inherit them; whereas the Lord is there:

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך

therefore, [as] I live, saith the Lord, I will even deal with thee according to thine enmity, and I will be made known to thee when I shall judge thee:

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה

and thou shalt know that I am the Lord. I have heard the voice of thy blasphemies, whereas thou hast said, The desert mountains of Israel are given to us for food;

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי

and thou hast spoken swelling words against me with thy mouth: I have heard [them].

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך

Thus saith the Lord; When all the earth is rejoicing, I will make thee desert.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה

Thou shalt be desert, O mount Seir, and all Idumea; and it shall be utterly consumed: and thou shalt know that I am the Lord their God.