יחזקאל 35

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Moreover, the word of the LORD came to me, saying,

2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו

“Son of man, set your face against Mount Seir and prophesy against it,

3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה

and declare that this is what the Lord GOD says: Behold, I am against you, O Mount Seir. I will stretch out My hand against you and make you a desolate waste.

4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה

I will turn your cities into ruins, and you will become a desolation. Then you will know that I am the LORD.

5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ

Because you harbored an ancient hatred and delivered the Israelites over to the sword in the time of their disaster at the final stage of their punishment,

6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך

therefore as surely as I live, declares the Lord GOD, I will give you over to bloodshed and it will pursue you. Since you did not hate bloodshed, it will pursue you.

7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב

I will make Mount Seir a desolate waste and will cut off from it those who come and go.

8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם

I will fill its mountains with the slain; those killed by the sword will fall on your hills, in your valleys, and in all your ravines.

9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה

I will make you a perpetual desolation, and your cities will not be inhabited. Then you will know that I am the LORD.

10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה

Because you have said, ‘These two nations and countries will be ours, and we will possess them,’ even though the LORD was there,

11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך

therefore as surely as I live, declares the Lord GOD, I will treat you according to the anger and jealousy you showed in your hatred against them, and I will make Myself known among them when I judge you.

12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה

Then you will know that I, the LORD, have heard every contemptuous word you uttered against the mountains of Israel when you said, ‘They are desolate; they are given to us to devour!’

13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי

You boasted against Me with your mouth and multiplied your words against Me. I heard it Myself!

14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך

This is what the Lord GOD says: While the whole earth rejoices, I will make you desolate.

15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה

As you rejoiced when the inheritance of the house of Israel became desolate, so will I do to you. You will become a desolation, O Mount Seir, and so will all of Edom. Then they will know that I am the LORD.