יחזקאל 34

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Wǝ Pǝrwǝrdigarning sɵzi manga kelip xundaⱪ deyildi: —

2 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם--הלוא הצאן ירעו הרעים

I insan oƣli, bexarǝt berip Israilni baⱪⱪuqi padiqilarni ǝyiblǝp mundaⱪ degin: — Padiqilarƣa mundaⱪ degin: — Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Ɵzlirinila beⱪiwatⱪan Israilning padiqirining ⱨaliƣa way! Padiqilarning padisini ozuⱪlandurux kerǝk ǝmǝsmu?

3 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו

Silǝr yeƣini ɵzünglar yǝysilǝr, yungini ɵzünglar kiysilǝr; bordalƣan esil malni soyusilǝr; lekin ⱪoylarni baⱪmaysilǝr.

4 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך

Ajizlarni küqǝytmidinglar, kesǝllǝrni saⱪaytmidinglar, zǝhimlǝngǝnlǝrni tengip ⱪoymidinglar, tarⱪilip kǝtkǝnlǝrni ⱪayturup ǝkǝlmidinglar, ezip kǝtkǝnlǝrni izdǝp barmidinglar; ǝksiqǝ silǝr zorluⱪ-zumbuluⱪ wǝ rǝⱨimsizlik bilǝn ular üstidin ⱨɵküm sürüp kǝlgǝnsilǝr.

5 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה

Ular padiqisiz bolup tarⱪilip kǝtti; ular tarⱪilip ketip daladiki barliⱪ ⱨaywanlarƣa ozuⱪ bolup kǝtti.

6 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש

Mening ⱪoylirim barliⱪ taƣlar arisidin, ⱨǝr yuⱪiri egizlik üstidǝ tenǝp kǝtti; Mening ⱪoylirim pütkül yǝr yüzigǝ tarⱪip kǝtti, biraⱪ ularni tepixⱪa tirixⱪuqi yaki izdigüqi yoⱪ idi.

7 לכן רעים שמעו את דבר יהוה

Xunga, i padiqilar, Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar: —

8 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו

Mǝn ⱨayatim bilǝn ⱪǝsǝm ⱪilimǝnki, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar, — Ⱪoylirimning padiqisi bolmiƣaqⱪa, ular ow bolup ⱪaldi, daladiki ⱨǝrbir ⱨaywanƣa ozuⱪ boldi; qünki Mening padiqilirim Ɵz padamni izdimǝydu, ular pǝⱪǝt ɵzlirini baⱪidu, Mening ⱪoylirimni baⱪmaydu.

9 לכן הרעים--שמעו דבר יהוה

— Xunga, i padiqilar, Pǝrwǝrdigarning sɵzini anglanglar!

10 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה

Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn padiqilarƣa ⱪarximǝn; Mǝn Ɵz ⱪoylirimning ⱨesabini ulardin alimǝn, wǝ ularni padini beⱪixtin tohtitimǝn; xuning bilǝn padiqilar ɵzlirinimu baⱪmaydu; wǝ Mǝn ⱪoylirimni ularƣa yǝnǝ ozuⱪ bolmisun üqün ularning aƣzidin ⱪutuldurimǝn.

11 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים

Qünki Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn Ɵzüm ɵz ⱪoylirimni izdǝp ularning ⱨalini soraymǝn;

12 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות--כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל

padiqi ɵzining ⱪoyliri arisida, tarap kǝtkǝn ⱪoylarni tepip baⱪⱪandǝk, Mǝnmu ⱪoylirimni izdǝp baⱪimǝn; ular bulutluⱪ ⱪarangƣu kündǝ tarilip kǝtkǝn ⱨǝrbir jaylardin Mǝn ularni ⱪutuldurimǝn.

13 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ

Mǝn ularni hǝlⱪlǝrdin epkelimǝn, ularni mǝmlikǝtlǝrdin yiƣimǝn, ɵz zeminiƣa apirimǝn; Mǝn ularni Israil taƣliri üstidǝ, eriⱪ-üstǝnglǝr boyida wǝ zemindiki barliⱪ turalƣu jaylarda baⱪimǝn;

14 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל

Mǝn ularni esil qimǝnzarda baⱪimǝn; Israil taƣliri ularning yayliⱪi bolidu; ular xu yǝrdǝ obdan yaylaⱪta yatidu; Israil taƣliri üstidǝ, munbǝt qimǝnzarda ozuⱪlinidu.

15 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה

Mǝn Ɵzüm Ɵz padamni baⱪimǝn, ularni yatⱪuzimǝn, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.

16 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט

— Mǝn yoldin tenǝp kǝtkǝnlǝrni izdǝymǝn, tarⱪilip kǝtkǝnlǝrni ⱪayturimǝn; zǝhimlǝngǝnlǝrni tengip ⱪoyimǝn, ajizlarni küqǝytimǝn; biraⱪ sǝmrigǝnlǝr wǝ küqlüklǝrni yoⱪitimǝn; padamni adalǝt bilǝn baⱪimǝn.

17 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים

Əmdi silǝrgǝ kǝlsǝm, i Mening padam, Rǝb Pǝrwǝrdigar mundaⱪ dǝydu: — Mana, Mǝn ⱪoy wǝ ⱪoy arisida, ⱪoqⱪarlar wǝ tekilǝr arisida ⱨɵküm qiⱪirimǝn.

18 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו--ואת הנותרים ברגליכם תרפשון

Əmdi silǝrning yahxi qimǝnzarni yegininglar azliⱪ ⱪilip, qimǝndiki ⱪalƣan ot-qɵplǝrni ayaƣliringlar bilǝn qǝyliwetixinglar kerǝkmu? Silǝr süpsüzük sulardin iqkǝndin keyin, ⱪalƣinini ayaƣliringlar bilǝn leyitiwetixinglar kerǝkmu?

19 וצאני--מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה

Xunga Mening ⱪoylirimƣa silǝrning ayaƣliringlar qǝyliwǝtkǝnni yeyixtin, ayaƣliringlar dǝssǝp leyitiwetkǝnni iqixtin baxⱪa amal yoⱪ.

20 לכן כה אמר אדני יהוה--אליהם הנני אני--ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה

Xunga Rǝb Pǝrwǝrdigar ularƣa mundaⱪ dǝydu: — Mana Mǝn, Mǝn Ɵzüm sǝmrigǝn ⱪoylar wǝ oruⱪ ⱪoylar arisida ⱨɵküm qiⱪirimǝn.

21 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות--עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה

Qünki silǝr mürǝ-yanpaxliringlar bilǝn ittirip, münggüzliringlar bilǝn ularni tǝrǝp-tǝrǝpkǝ tarⱪitiwǝtküqǝ üsisilǝr,

22 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה

— Mǝn ularni yǝnǝ ow obyekti bolmisun dǝp Ɵz padamni ⱪutⱪuzimǝn; wǝ Mǝn ⱪoy wǝ ⱪoy arisida ⱨɵküm qiⱪirimǝn.

23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן--את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה

Mǝn ularning üstigǝ bir padiqini tiklǝymǝn, u ularni baⱪidu; u bolsa Mening ⱪulum Dawut; u ularni beⱪip, ularƣa padiqi bolidu;

24 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי

wǝ Mǝnki Pǝrwǝrdigar ularning Hudasi bolimǝn, Mening ⱪulum Dawut ular arisida ǝmir bolidu; Mǝnki Pǝrwǝrdigar xundaⱪ sɵz ⱪildim.

25 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים

Mǝn ular bilǝn aman-hatirjǝmlik beƣixlaydiƣan ǝⱨdini tüzüp, yirtⱪuq ⱨaywanlarni zemindin tügitimǝn; ular bihǝtǝr bolup janggalda turidu, ormanliⱪlarda ⱪonup uhlaydu.

26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו

Mǝn ularni ⱨǝm egizlikim ǝtrapidiki jaylarni bǝrikǝtlik ⱪilimǝn; yamƣur-yeƣinlarni ɵz pǝslidǝ yaƣdurimǝn; bular bǝrikǝtlik yamƣurlar bolidu.

27 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם

Daladiki dǝrǝhlǝr mewilirini, tupraⱪ ündürmilirini beridu; ular ɵz zeminida bihǝtǝr turidu; Mǝn ularning boyunturuⱪ-asarǝtlirini sundurup, ularni ⱪulluⱪⱪa tutⱪanlarning ⱪolidin ⱪutuldurƣinimda, ular Mening Pǝrwǝrdigar ikǝnlikimni bilip yetidu.

28 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד

Ular yǝnǝ ǝllǝrgǝ ow bolmaydu, yǝr yüzidiki ⱨaywanlar yǝnǝ ularni yǝwǝtmǝydu; ular bihǝtǝr turidu, ⱨeqkim ularni ⱪorⱪatmaydu.

29 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים

Mǝn ular üqün dangⱪi qiⱪⱪan alaⱨidǝ bir bostanliⱪ jayni tǝminlǝymǝn; ular ⱪaytidin zeminda aqarqiliⱪta yiglǝp ⱪalmaydu, yaki ⱪaytidin ǝllǝrning mazaⱪ obyekti bolmaydu.

30 וידעו כי אני יהוה אלהיהם--אתם והמה עמי בית ישראל--נאם אדני יהוה

Andin ular Mǝnki Pǝrwǝrdigar Hudasining ular bilǝn billǝ bolidiƣanliⱪimni wǝ ɵzlirining, yǝni Israil jǝmǝtining Mening hǝlⱪim bolidiƣanliⱪini bilip yetidu, — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.

31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם--נאם אדני יהוה

— Əmdi silǝr bolsanglar, i Mening ⱪoylirim, Mening qimǝnzarimdiki ⱪoylirim, insanlardursilǝr, halas; Mǝn bolsam silǝrning Hudayinglardurmǝn» — dǝydu Rǝb Pǝrwǝrdigar.