< יחזקאל 33 >
בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה | 2 |
“人子啊,你要告诉本国的子民说:我使刀剑临到哪一国,那一国的民从他们中间选立一人为守望的。
וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם | 3 |
他见刀剑临到那地,若吹角警戒众民,
ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו--דמו בראשו יהיה | 4 |
凡听见角声不受警戒的,刀剑若来除灭了他,他的罪就必归到自己的头上。
את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט | 5 |
他听见角声,不受警戒,他的罪必归到自己的身上;他若受警戒,便是救了自己的性命。
והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש--הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש | 6 |
倘若守望的人见刀剑临到,不吹角,以致民不受警戒,刀剑来杀了他们中间的一个人,他虽然死在罪孽之中,我却要向守望的人讨他丧命的罪。
ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני | 7 |
“人子啊,我照样立你作以色列家守望的人。所以你要听我口中的话,替我警戒他们。
באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו--הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש | 8 |
我对恶人说:‘恶人哪,你必要死!’你—以西结若不开口警戒恶人,使他离开所行的道,这恶人必死在罪孽之中,我却要向你讨他丧命的罪。
ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו--הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת | 9 |
倘若你警戒恶人转离所行的道,他仍不转离,他必死在罪孽之中,你却救自己脱离了罪。”
ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה | 10 |
“人子啊,你要对以色列家说:‘你们常说:我们的过犯罪恶在我们身上,我们必因此消灭,怎能存活呢?’
אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו--בית ישראל | 11 |
你对他们说,主耶和华说:我指着我的永生起誓,我断不喜悦恶人死亡,惟喜悦恶人转离所行的道而活。以色列家啊,你们转回,转回吧!离开恶道,何必死亡呢?
ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה--ביום חטאתו | 12 |
人子啊,你要对本国的人民说:义人的义,在犯罪之日不能救他;至于恶人的恶,在他转离恶行之日也不能使他倾倒;义人在犯罪之日也不能因他的义存活。
באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול--כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות | 13 |
我对义人说:‘你必定存活!’他若倚靠他的义而作罪孽,他所行的义都不被记念。他必因所作的罪孽死亡。
ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה | 14 |
再者,我对恶人说:‘你必定死亡!’他若转离他的罪,行正直与合理的事:
חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול--חיו יחיה לא ימות | 15 |
还人的当头和所抢夺的,遵行生命的律例,不作罪孽,他必定存活,不致死亡。
כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה | 16 |
他所犯的一切罪必不被记念。他行了正直与合理的事,必定存活。
ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן | 17 |
“你本国的子民还说:‘主的道不公平。’其实他们的道不公平。
בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול--ומת בהם | 18 |
义人转离他的义而作罪孽,就必因此死亡。
ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה--עליהם הוא יחיה | 19 |
恶人转离他的恶,行正直与合理的事,就必因此存活。
ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל | 20 |
你们还说:‘主的道不公平。’以色列家啊,我必按你们各人所行的审判你们。”
ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש--לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר | 21 |
我们被掳之后十二年十月初五日,有人从耶路撒冷逃到我这里,说:“城已攻破。”
ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד | 22 |
逃来的人未到前一日的晚上,耶和华的灵降在我身上,开我的口。到第二日早晨,那人来到我这里,我口就开了,不再缄默。
ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 23 |
耶和华的话临到我说:
בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה | 24 |
“人子啊,住在以色列荒废之地的人说:‘亚伯拉罕独自一人能得这地为业,我们人数众多,这地更是给我们为业的。’
לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם--ודם תשפכו והארץ תירשו | 25 |
所以你要对他们说,主耶和华如此说:你们吃带血的物,仰望偶像,并且杀人流血,你们还能得这地为业吗?
עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו | 26 |
你们倚仗自己的刀剑行可憎的事,人人玷污邻舍的妻,你们还能得这地为业吗?
כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו | 27 |
你要对他们这样说,主耶和华如此说:我指着我的永生起誓,在荒场中的,必倒在刀下;在田野间的,必交给野兽吞吃;在保障和洞里的,必遭瘟疫而死。
ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר | 28 |
我必使这地荒凉,令人惊骇;她因势力而有的骄傲也必止息。以色列的山都必荒凉,无人经过。
וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו | 29 |
我因他们所行一切可憎的事使地荒凉,令人惊骇。那时,他们就知道我是耶和华。”
ואתה בן אדם--בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה | 30 |
“人子啊,你本国的子民在墙垣旁边、在房屋门口谈论你。弟兄对弟兄彼此说:‘来吧!听听有什么话从耶和华而出。’
ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך | 31 |
他们来到你这里如同民来聚会,坐在你面前仿佛是我的民。他们听你的话却不去行;因为他们的口多显爱情,心却追随财利。
והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם | 32 |
他们看你如善于奏乐、声音幽雅之人所唱的雅歌,他们听你的话却不去行。
ובבאה הנה באה--וידעו כי נביא היה בתוכם | 33 |
看哪,所说的快要应验;应验了,他们就知道在他们中间有了先知。”