ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 |
בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום | 2 |
כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה | 3 |
ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסדותיה | 4 |
כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית--אתם בחרב יפלו | 5 |
כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה--נאם אדני יהוה | 6 |
ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה | 7 |
וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה | 8 |
ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה | 9 |
כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל | 10 |
הוא ועמו אתו עריצי גוים--מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל | 11 |
ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים--אני יהוה דברתי | 12 |
כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים | 13 |
והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא | 14 |
ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא | 15 |
ונתתי אש במצרים--חול תחיל (תחול) סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם | 16 |
בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה | 17 |
ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה | 18 |
ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה | 19 |
ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר | 20 |
בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה--לתפש בחרב | 21 |
לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו | 22 |
והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות | 23 |
וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו | 24 |
והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים | 25 |
והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה | 26 |