יחזקאל 29

1 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש--היה דבר יהוה אלי לאמר

In the tenth year, in the tenth [month], on the twelfth of the month, a word of YHWH has been to me, saying,

2 בן אדם--שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה

“Son of man, set your face against Pharaoh king of Egypt, and prophesy concerning him, and concerning Egypt—all of it.

3 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני

Speak, and you have said, Thus said Lord YHWH: Behold, I [am] against you, Pharaoh king of Egypt! The great dragon that is crouching in the midst of his floods, Who has said, My flood [is] my own, And I have made it [for] myself.

4 ונתתי חחיים (חחים) בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק

And I have put hooks in your jaws, And I have caused the fish of your floods to cleave to your scales, And I have caused you to come up from the midst of your floods, And every fish of your floods cleaves to your scales.

5 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ--לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה

And I have left you in the wilderness, You and every fish of your floods, You fall on the face of the field, You are not gathered nor assembled, I have given you for food to the beast of the earth and to the bird of the heavens.

6 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל

And all inhabitants of Egypt have known That I [am] YHWH, Because of their being a staff of reed to the house of Israel.

7 בתפשם בך בכפך (בכף) תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים

In their taking hold of you by your hand, You crush and have torn every shoulder of theirs, And in their leaning on you you are broken, And have caused all their thighs to stand.

8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה

Therefore, thus said Lord YHWH: Behold, I am bringing in a sword against you, And have cut off man and beast from you.

9 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי

And the land of Egypt has been for a desolation and a ruin, And they have known that I [am] YHWH, Because he said: The flood [is] mine, and I made [it].

10 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש

Therefore, behold, I [am] against you, and against your floods, And have given the land of Egypt for ruins, A dry place, a desolation, from Migdol to Syene, And to the border of Cush.

11 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה

A foot of man does not pass over into it, Indeed, the foot of beast does not pass into it, Nor is it inhabited forty years.

12 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות

And I have made the land of Egypt a desolation, In the midst of desolate lands, And its cities, in the midst of cities [that are] laid waste, Are a desolation [for] forty years, And I have scattered the Egyptians among nations, And I have dispersed them through lands.

13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה

But thus said Lord YHWH: At the end of forty years I gather the Egyptians Out of the peoples to where they have been scattered,

14 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה

And I have turned back [to] the captivity of Egypt, And I have brought them back [To] the land of Pathros, to the land of their birth, And they have been a low kingdom there.

15 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים--לבלתי רדות בגוים

It is lowest of the kingdoms, And it does not lift itself up above the nations anymore, And I have made them few, So as not to rule among nations.

16 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה

And it is no longer for confidence to the house of Israel, Bringing iniquity to remembrance, By their turning after them, And they have known that I [am] Lord YHWH.”

17 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר

And it comes to pass, in the twenty-seventh year, in the first [month], on the first of the month, a word of YHWH has been to me, saying,

18 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדולה אל צר--כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה

“Son of man, Nebuchadnezzar king of Babylon, Has caused his force to serve a great service against Tyre, Every head [is] bald—every shoulder peeled, And neither he, nor his force, had reward out of Tyre, For the service that he served against it.

19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו

Therefore, thus said Lord YHWH: Behold, I am giving the land of Egypt to Nebuchadnezzar king of Babylon, And he has taken away its store, And has taken its spoil, and taken its prey, And it has been a reward to his force.

20 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה

I have given to him his wage for which he labored—The land of Egypt, in that they worked for Me, A declaration of Lord YHWH.

21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה

In that day I cause a horn to shoot up for the house of Israel, And I give an opening to your mouth in their midst, And they have known that I [am] YHWH!”