< יחזקאל 27 >
HERRENS Ord kom til mig saaledes:
ואתה בן אדם שא על צר קינה | 2 |
Du, Menneskesøn, istem en Klagesang over Tyrus
ואמרת לצור הישבתי (הישבת) על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי | 3 |
og sig til Tyrus, som ligger ved Adgangen til Havet og driver Handel med Folkeslagene paa de mange fjerne Strande: Saa siger den Herre HERREN: Tyrus, du siger: »Fuldendt i Skønhed er jeg!«
בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך | 4 |
De bygged dig midt i Havet, fuldendte din Skønhed.
ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך | 5 |
De tømred af Senircypresser hver Planke i dig, fra Libanon hented de Cedre at lave din Mast,
אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים | 6 |
af Basans højeste Ege skar de dig Aarer, de lagde dit Dæk af Fyr fra Kittæernes Strande;
שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך | 7 |
dit Sejl var ægyptisk Byssus i broget Væv, dit Tag var Purpur i blaat og rødt fra Elisjas Strande.
ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך | 8 |
Zidons og Arvads Folk var Rorkarle for dig, om Bord var de kyndigste i Zarepta, de var dine Styrmænd,
זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך | 9 |
de ældste og kyndigste i Gebal, de bøded din Læk. Alle Havets Skibe med Søfolk var hos dig for at omsætte dine Varer.
פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך | 10 |
Folk fra Persien, Lydien og Put var i din Hær som Krigsfolk, de ophængte Skjolde og Hjelme i dig; de gav dig Glans.
בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב--המה כללו יפיך | 11 |
Arvaditerne og deres Hær stod rundt paa dine Mure, Gammaditerne paa dine Taarne; de ophængte deres Skjolde rundt paa dine Mure, de fuldendte din Skønhed.
תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך | 12 |
Tarsis var din Handelsven, fordi du havde alskens Gods i Mængde; Sølv, Jern, Tin og Bly gav de dig for dine Varer.
יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך | 13 |
Javan, Tubal og Mesjek drev Handel med dig; Trælle og Kobberkar gav de dig i Bytte.
מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך | 14 |
Togarmas Hus gav dig Køreheste, Rideheste og Muldyr for dine Varer.
בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים (והבנים) השיבו אשכרך | 15 |
Rodosboerne drev Handel med dig, mange fjerne Strande var dine Handelsvenner; Elfenben og Ibenholt bragte de dig som Vederlag.
ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך | 16 |
Edom var din Handelsven, fordi du havde Varer i Mængde; Karfunkler, Purpur, brogede Tøjer, fint Linned, Koraller og Rubiner gav de dig for dine Varer.
יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך | 17 |
Juda og Israels Land drev Handel med dig; Hvede fra Minnit, Bagværk, Honning, Olie og Mastiksbalsam gav de dig i Bytte.
דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר | 18 |
Damaskus var din Handelsven fordi du havde alskens Gods i Mængde; de kom med Vin fra Helbon og Uld fra Zahar.
ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה | 19 |
Vedan og Javan gav Sager fra Uzal for dine Varer; smeddet Jern, Kassia og Kalmus fik du i Bytte.
דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה | 20 |
Dedan drev Handel med dig med Sadeldækkener til Ridning.
ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילם ועתודים בם סחריך | 21 |
Araberne og alle Kedars Fyrster var dine Handelsvenner; med Lam, Vædre og Bukke handlede de med dig.
רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך | 22 |
Sabas og Ramas Handelsfolk drev Handel med dig; den allerfineste Balsam, alle Slags Ædelsten og Guld gav de dig for dine Varer.
חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך | 23 |
Karan, Kanne og Eden, Assyrerne og hele Medien drev Handel med dig;
המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך | 24 |
de handlede med dig med smukke Klæder, Purpurkapper, brogede Tøjer, farvede Tæpper, tvundet og fastsnoet Reb paa dine Markeder;
אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים | 25 |
Tarsisskibene tjente dig ved din Omsætning. Du fyldtes, blev saare tung midt ude i Havet.
במים רבים הבאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים | 26 |
I rum Sø fik de dig ud, dine roende Mænd; da knuste en Østenstorm dig midt ude paa Havet;
הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך | 27 |
dit Gods, dine Varer, din Vinding, dine Søfolk og Styrmænd, de, der bøded din Læk, dine Handelsfolk, alt dit Krigsfolk, som var om Bord, alt Mandskab i din Midte styrter i Havets dyb, den Dag du falder.
לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות | 28 |
Markerne skælver ved dine Styrmænds Skrig.
וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט--מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו | 29 |
Alle, der sidder ved Aarer, gaar da fra Borde, Søfolk og alle Styrmænd gaar da i Land;
והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו | 30 |
de løfter Røsten over dig, klager bittert; paa Hovedet kaster de Jord og vælter sig i Støvet,
והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר | 31 |
klipper sig skaldet for dig, klæder sig i Sæk, begræder dig, bitre i Hu, med Sjælekvide,
ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים | 32 |
istemmer jamrende Klage over dig, klager: Ak, hvor Tyrus er øde midt i Havet!
בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ | 33 |
Naar din Vinding kom ind fra Havet, mætted du mange Folkeslag; med dit meget Gods og dine Varer gjorde du Jordens Konger rige.
עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו | 34 |
Nu led du Skibbrud paa Havet, paa Vandets Dyb, dine Varer og alt dit Mandskab gik under med dig.
כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים | 35 |
Over dig gyser alle, som bor paa de fjerne Strande, deres Konger er slagne af Angst, deres Ansigt blegner.
סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם | 36 |
Deres Kræmmere haanfløjter ad dig, til Rædsel blev du, er borte for evigt.