< יחזקאל 21 >
Then came the word of Jehovah to me, saying:
בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל | 2 |
Son of man, set thy face toward Jerusalem, and drop thy word toward the holy places, and prophesy against the land of Israel,
ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע | 3 |
and say to the land of Israel, Thus saith Jehovah: Behold, I am against thee, and I will draw forth my sword out of its sheath, and will cut off from thee the righteous and the wicked.
יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר--מנגב צפון | 4 |
Seeing then that I cut off from thee the righteous and the wicked, therefore shall my sword go forth out of its sheath against all flesh from the south to the north.
וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד | 5 |
And all flesh shall know that I, Jehovah, have drawn forth my sword out of its sheath; it shall not return any more.
ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם | 6 |
Thou, therefore, O son of man, sigh! With the breaking of thy loins, and with bitterness, sigh before their eyes!
והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים--הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה | 7 |
And when they shall say to thee, “Wherefore sighest thou?” thou shalt say, “For the rumor, because it cometh; and every heart shall melt, and all hands shall be feeble, and every spirit shall fail, and all knees shall flow with water. Behold it cometh, it shall be brought to pass, saith the Lord Jehovah.”
Also the word of Jehovah came to me, saying:
בן אדם--הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה | 9 |
Son of man, prophesy, and say, Thus saith Jehovah: Say, The sword, the sword is sharpened and furbished.
למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ | 10 |
It is sharpened, that it may make sore slaughter; it is furbished that it may glitter. Or shall we make mirth? The staff of my son despiseth every rod.
ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג | 11 |
And he gave it to be furbished that it might be handled. The sword is sharpened and furbished, to be given into the hand of the slayer.
זעק והילל בן אדם--כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך | 12 |
Cry and howl, son of man! for it cometh upon my people, upon all the princes of Israel. They are given up to the sword with my people. Therefore smite upon thy thigh.
כי בחן--ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה | 13 |
The trial is made. And what if even the contemning staff should be no more? saith the Lord Jehovah.
ואתה בן אדם--הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים--היא חרב חלל הגדול החדרת להם | 14 |
Thou, therefore, son of man, prophesy, and smite thine hands together! for twice, yea thrice, cometh the sword, a sword of slaughter, a sword of great slaughter, that besetteth them on every side.
למען למוג לב והרבה המכשלים--על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח | 15 |
That their hearts may faint, and their overthrown may be multiplied, I have set the terror of the sword against all their gates. Ah, how is it made to glitter, polished for slaughter!
התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות | 16 |
Unite thyself, smite to the right, prepare thyself, smite to the left, whithersoever thine edge is turned!
וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי | 17 |
I also will smite my hands together, and cause mine anger to cease. I, Jehovah, have spoken it.
ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 18 |
The word of Jehovah came to me again, saying:
ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל--מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא | 19 |
Do thou, son of man, appoint thee two ways by which the sword of the king of Babylon may come; from one land shall both of them come; and choose thou a place, choose it at the head of the way to the city.
דרך תשים--לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה | 20 |
Appoint a way, that the sword may come towards Rabbath of the sons of Ammon, and towards Judah, to Jerusalem, the fenced city.
כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים--לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד | 21 |
For the king of Babylon shall stand at the parting of the way, at the head of the two ways, to use divination; he shall shake together his arrows, he shall consult the teraphim, he shall look at the liver.
בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה--לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק | 22 |
In his right hand shall be the lot: Jerusalem, to set battering-rams, to open the mouth with the war-cry, to lift up the voice in shouting, to set battering-rams against the gates, to cast up a mound, to build a tower.
והיה להם כקסום (כקסם) שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש | 23 |
And this shall appear a false divination in their sight, because they swore oaths to them. But he shall call to remembrance their iniquity, that they may be taken.
לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם--יען הזכרכם בכף תתפשו | 24 |
Therefore thus saith the Lord Jehovah: Because ye make your iniquity to be remembered, in that your transgressions are discovered, so that in all your doings your sins do appear, —because, I say, ye bring yourselves into remembrance, ye shall be taken with that hand.
ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ | 25 |
And thou, profane, wicked prince of Israel, whose day cometh in the time when iniquity bringeth destruction!
כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת--השפלה הגבה והגבה השפיל | 26 |
Thus saith the Lord Jehovah: I will remove the diadem, and take away the crown! This shall no more be this. I exalt him that is low, and abase him that is high.
עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו | 27 |
I will destroy, destroy, destroy it; and it shall be no more until he come to whom the right belongeth, and to whom I will give it.
ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק | 28 |
And thou, son of man, prophesy, and say: Thus saith the Lord Jehovah concerning the sons of Ammon and their scorn; even say thou, The sword, the sword is drawn; to slay, to consume, is it furbished, so that it glittereth;
בחזות לך שוא בקסם לך כזב--לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ | 29 |
while they see deceit for thee, and prophesy falsehood, that it may bring thee to the necks of the wicked that are slain, whose day cometh in the time when iniquity bringeth destruction.
השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך | 30 |
Return the sword into its sheath! In the place where thou wast created, in the land of thy nativity, I will judge thee,
ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית | 31 |
and I will pour upon thee my indignation, I will blow upon thee in the fire of my wrath, and deliver thee into the hands of brutal men, skilful to destroy.
לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי | 32 |
Thou shalt be fuel for the fire; thy blood shall be in the midst of the land; men shall no more remember thee. I, Jehovah, have spoken it.