יחזקאל 20
| ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני | 1 |
And it came to pass in the seventh year, in the fifth month, the tenth day of the month, that certain of the elders of Israel came to enquire of the LORD, and sat before me.
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 2 |
Then came the word of the LORD unto me, saying,
| בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה | 3 |
Son of man, speak unto the elders of Israel, and say unto them, Thus says the Lord GOD; Are all of you come to enquire of me? As I live, says the Lord GOD, I will not be enquired of by you.
| התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם | 4 |
Will you judge them, son of man, will you judge them? cause them to know the abominations of their fathers:
| ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם | 5 |
And say unto them, Thus says the Lord GOD; In the day when I chose Israel, and lifted up mine hand unto the seed of the house of Jacob, and made myself known unto them in the land of Egypt, when I lifted up mine hand unto them, saying, I am the LORD your God;
| ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות | 6 |
In the day that I lifted up mine hand unto them, to bring them out of the land of Egypt into a land that I had espied for them, flowing with milk and honey, which is the glory of all lands:
| ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם | 7 |
Then said I unto them, Cast all of you away every man the abominations of his eyes, and defile not yourselves with the idols of Egypt: I am the LORD your God.
| וימרו בי ולא אבו לשמע אלי--איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים | 8 |
But they rebelled against me, and would not hearken unto me: they did not every man cast away the abominations of their eyes, neither did they forsake the idols of Egypt: then I said, I will pour out my fury upon them, to accomplish my anger against them in the midst of the land of Egypt.
| ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים | 9 |
But I wrought for my name's sake, that it should not be polluted before the heathen, among whom they were, in whose sight I made myself known unto them, in bringing them forth out of the land of Egypt.
| ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר | 10 |
Wherefore I caused them to go forth out of the land of Egypt, and brought them into the wilderness.
| ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם | 11 |
And I gave them my statutes, and showed them my judgments, which if a man do, he shall even live in them.
| וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם--לדעת כי אני יהוה מקדשם | 12 |
Moreover also I gave them my sabbaths, to be a sign between me and them, that they might know that I am the LORD that sanctify them.
| וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר--לכלותם | 13 |
But the house of Israel rebelled against me in the wilderness: they walked not in my statutes, and they despised my judgments, which if a man do, he shall even live in them; and my sabbaths they greatly polluted: then I said, I would pour out my fury upon them in the wilderness, to consume them.
| ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם | 14 |
But I wrought for my name's sake, that it should not be polluted before the heathen, in whose sight I brought them out.
| וגם אני נשאתי ידי להם--במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש--צבי היא לכל הארצות | 15 |
Yet also I lifted up my hand unto them in the wilderness, that I would not bring them into the land which I had given them, flowing with milk and honey, which is the glory of all lands;
| יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך | 16 |
Because they despised my judgments, and walked not in my statutes, but polluted my sabbaths: for their heart went after their idols.
| ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר | 17 |
Nevertheless mine eye spared them from destroying them, neither did I make an end of them in the wilderness.
| ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו | 18 |
But I said unto their children in the wilderness, Walk all of you not in the statutes of your fathers, neither observe their judgments, nor defile yourselves with their idols:
| אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם | 19 |
I am the LORD your God; walk in my statutes, and keep my judgments, and do them;
| ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם--לדעת כי אני יהוה אלהיכם | 20 |
And hallow my sabbaths; and they shall be a sign between me and you, that all of you may know that I am the LORD your God.
| וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם--במדבר | 21 |
Notwithstanding the children rebelled against me: they walked not in my statutes, neither kept my judgments to do them, which if a man do, he shall even live in them; they polluted my sabbaths: then I said, I would pour out my fury upon them, to accomplish my anger against them in the wilderness.
| והשבתי את ידי ואעש למען שמי--לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם | 22 |
Nevertheless I withdrew mine hand, and wrought for my name's sake, that it should not be polluted in the sight of the heathen, in whose sight I brought them forth.
| גם אני נשאתי את ידי להם--במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות | 23 |
I lifted up mine hand unto them also in the wilderness, that I would scatter them among the heathen, and disperse them through the countries;
| יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם | 24 |
Because they had not executed my judgments, but had despised my statutes, and had polluted my sabbaths, and their eyes were after their fathers' idols.
| וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים--לא יחיו בהם | 25 |
Wherefore I gave them also statutes that were not good, and judgments whereby they should not live;
| ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם--למען אשר ידעו אשר אני יהוה | 26 |
And I polluted them in their own gifts, in that they caused to pass through the fire all that opens the womb, that I might make them desolate, to the end that they might know that I am the LORD.
| לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל | 27 |
Therefore, son of man, speak unto the house of Israel, and say unto them, Thus says the Lord GOD; Yet in this your fathers have blasphemed me, in that they have committed a trespass against me.
| ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם | 28 |
For when I had brought them into the land, for the which I lifted up mine hand to give it to them, then they saw every high hill, and all the thick trees, and they offered there their sacrifices, and there they presented the provocation of their offering: there also they made their sweet savour, and poured out there their drink offerings.
| ואמר אלהם--מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה | 29 |
Then I said unto them, What is the high place unto which all of you go? And the name whereof is called Bamah unto this day.
| לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים | 30 |
Wherefore say unto the house of Israel, Thus says the Lord GOD; Are all of you polluted after the manner of your fathers? and commit all of you whoredom after their abominations?
| ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם | 31 |
For when all of you offer your gifts, when all of you make your sons to pass through the fire, all of you pollute yourselves with all your idols, even unto this day: and shall I be enquired of by you, O house of Israel? As I live, says the Lord GOD, I will not be enquired of by you.
| והעלה על רוחכם--היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות--לשרת עץ ואבן | 32 |
And that which comes into your mind shall not be at all, that all of you say, We will be as the heathen, as the families of the countries, to serve wood and stone.
| חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם | 33 |
As I live, says the Lord GOD, surely with a mighty hand, and with a stretched out arm, and with fury poured out, will I rule over you:
| והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה | 34 |
And I will bring you out from the people, and will gather you out of the countries wherein all of you are scattered, with a mighty hand, and with a stretched out arm, and with fury poured out.
| והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים | 35 |
And I will bring you into the wilderness of the people, and there will I plead with you face to face.
| כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים--כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה | 36 |
Like I pleaded with your fathers in the wilderness of the land of Egypt, so will I plead with you, says the Lord GOD.
| והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית | 37 |
And I will cause you to pass under the rod, and I will bring you into the bond of the covenant:
| וברותי מכם המרדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה | 38 |
And I will purge out from among you the rebels, and them that transgress against me: I will bring them forth out of the country where they sojourn, and they shall not enter into the land of Israel: and all of you shall know that I am the LORD.
| ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם | 39 |
As for you, O house of Israel, thus says the Lord GOD; Go all of you, serve all of you every one his idols, and hereafter also, if all of you will not hearken unto me: but pollute all of you my holy name no more with your gifts, and with your idols.
| כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה--שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם--ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם | 40 |
For in mine holy mountain, in the mountain of the height of Israel, says the Lord GOD, there shall all the house of Israel, all of them in the land, serve me: there will I accept them, and there will I require your offerings, and the first-fruits of your oblations, with all your holy things.
| בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים | 41 |
I will accept you with your sweet savour, when I bring you out from the people, and gather you out of the countries wherein all of you have been scattered; and I will be sanctified in you before the heathen.
| וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל--אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם | 42 |
And all of you shall know that I am the LORD, when I shall bring you into the land of Israel, into the country for the which I lifted up mine hand to give it to your fathers.
| וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם | 43 |
And there shall all of you remember your ways, and all your doings, wherein all of you have been defiled; and all of you shall loathe yourselves in your own sight for all your evils that all of you have committed.
| וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל--נאם אדני יהוה | 44 |
And all of you shall know that I am the LORD when I have wrought with you for my name's sake, not according to your wicked ways, nor according to your corrupt doings, O all of you house of Israel, says the Lord GOD.
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 45 |
Moreover the word of the LORD came unto me, saying,
| בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב | 46 |
Son of man, set your face toward the south, and drop your word toward the south, and prophesy against the forest of the south field;
| ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה | 47 |
And say to the forest of the south, Hear the word of the LORD; Thus says the Lord GOD; Behold, I will kindle a fire in you, and it shall devour every green tree in you, and every dry tree: the flaming flame shall not be quenched, and all faces from the south to the north shall be burned therein.
| וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה | 48 |
And all flesh shall see that I the LORD have kindled it: it shall not be quenched.
| ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא | 49 |
Then said I, Ah Lord GOD! they say of me, Does he not speak parables?
