יחזקאל 19

1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל

Intona ora un lamento sui capi d'Israele

2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה

«Che cos'era tua madre? Una leonessa fra leoni. Accovacciata in mezzo ai leoni allevava i suoi cuccioli. dicendo:

3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל

Essa innalzò uno dei cuccioli che divenne leone, imparò a sbranare la preda, a divorare gli uomini.

4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים

Ma contro di lui le genti fecero lega, restò preso nella loro fossa e in catene fu condotto in Egitto.

5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו

Quando essa vide che era lunga l'attesa e delusa la sua speranza, prese un altro cucciolo e ne fece un leoncino.

6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל

Egli se ne andava e veniva fra i leoni, divenuto leoncello, e imparò a sbranare la preda, a divorare gli uomini.

7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו

Penetrò nei loro palazzi, devastò le loro città. Il paese e i suoi abitanti sbigottivano al rumore del suo ruggito.

8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש

Lo assalirono le genti, le contrade all'intorno; tesero un laccio contro di lui e restò preso nella loro fossa.

9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל

Lo chiusero in una gabbia, lo condussero in catene al re di Babilonia e lo misero in una prigione, perché non se ne sentisse la voce sui monti d'Israele.

10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים

Tua madre era come una vite piantata vicino alle acque. Era rigogliosa e frondosa per l'abbondanza dell'acqua;

11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו

ebbe rami robusti buoni per scettri regali; il suo fusto si elevò in mezzo agli arbusti mirabile per la sua altezza e per l'abbondanza dei suoi rami.

12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו

Ma essa fu sradicata con furore e gettata a terra; il vento d'oriente la disseccò, disseccò i suoi frutti; il suo ramo robusto inaridì e il fuoco lo divorò.

13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא

Ora è trapiantata nel deserto, in una terra secca e riarsa;

14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה

un fuoco uscì da un suo ramo, divorò tralci e frutti ed essa non ha più alcun ramo robusto, uno scettro per dominare». Questo è un lamento e come lamento è passato nell'uso.