יחזקאל 19

1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל

« Prononcez une complainte sur les princes d'Israël,

2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה

et dites, Quelle était ta mère? Une lionne. Elle s'est couchée parmi les lions, au milieu des jeunes lions, elle a nourri ses petits.

3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל

Elle a élevé un de ses petits. Il est devenu un jeune lion. Il a appris à attraper la proie. Il a dévoré des hommes.

4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים

Les nations ont aussi entendu parler de lui. Il a été pris dans leur fosse; et ils l'ont emmené avec des crochets dans le pays d'Égypte.

5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו

"'Or, quand elle vit qu'elle avait attendu, et son espoir était perdu, puis elle a pris un autre de ses petits, et en a fait un jeune lion.

6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל

Il montait et descendait parmi les lions. Il est devenu un jeune lion. Il a appris à attraper la proie. Il a dévoré des hommes.

7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו

Il connaissait leurs palais, et ont dévasté leurs villes. La terre était désolée avec sa plénitude, à cause du bruit de ses rugissements.

8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש

Et les nations l'attaquèrent de tous côtés, depuis les provinces. Ils ont étendu leur filet sur lui. Il a été pris dans leur fosse.

9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל

Ils l'ont mis dans une cage avec des crochets, et l'ont amené au roi de Babylone. Ils l'ont amené dans des forteresses, afin que sa voix ne soit plus entendue sur les montagnes d'Israël.

10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים

"'Ta mère était comme une vigne dans ton sang, plantée près des eaux. Il était fécond et plein de branches à cause des nombreuses eaux.

11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו

Il avait des branches robustes pour les sceptres de ceux qui gouvernaient. Leur stature était exaltée parmi les épais branchages. Ils ont été vus dans leur taille avec la multitude de leurs branches.

12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו

Mais il a été arraché avec fureur. Il a été jeté à terre, et le vent d'est a desséché ses fruits. Ses branches fortes ont été brisées et se sont desséchées. Le feu les a consumés.

13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא

Maintenant, elle est plantée dans le désert, dans une terre sèche et assoiffée.

14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה

Le feu est sorti de ses branches. Il a dévoré ses fruits, de sorte qu'il n'y a pas en elle de branche forte pour être un sceptre pour gouverner. C'est une lamentation, et ce sera une lamentation. »