ויהי דבר יהוה אלי לאמר | 1 |
בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה | 2 |
ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית | 3 |
ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת | 4 |
לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה--לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך | 5 |
ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי | 6 |
רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה | 7 |
ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה--ותהיי לי | 8 |
וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן | 9 |
ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי | 10 |
ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך | 11 |
ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך | 12 |
ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי (שש) ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי (אכלת) ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה | 13 |
ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך--נאם אדני יהוה | 14 |
ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי | 15 |
ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה | 16 |
ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם | 17 |
ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי (נתת) לפניהם | 18 |
ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה | 19 |
ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול--המעט מתזנותך (מתזנותיך) | 20 |
ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם | 21 |
ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך--בהיותך עירם ועריה מתבוססת בדמך היית | 22 |
ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה | 23 |
ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב | 24 |
אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנותך (תזנותיך) | 25 |
ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני | 26 |
והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים--הנכלמות מדרכך זמה | 27 |
ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת | 28 |
ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת | 29 |
מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה--בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת | 30 |
בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי (עשית) בכל רחוב ולא הייתי (היית) כזונה לקלס אתנן | 31 |
האשה המנאפת--תחת אישה תקח את זרים | 32 |
לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך | 33 |
ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך--ותהי להפך | 34 |
לכן זונה שמעי דבר יהוה | 35 |
כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם | 36 |
לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך | 37 |
ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה | 38 |
ונתתי אתך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה | 39 |
והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם | 40 |
ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד | 41 |
והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד | 42 |
יען אשר לא זכרתי (זכרת) את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי (עשית) את הזמה על כל תועבתיך | 43 |
הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה | 44 |
בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן--אמכן חתית ואביכן אמרי | 45 |
ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך--סדם ובנותיה | 46 |
ולא בדרכיהן הלכת וכתועבותיהן עשיתי (עשית) כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך | 47 |
חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה--כאשר עשית את ובנותיך | 48 |
הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה | 49 |
ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי | 50 |
ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך (אחותיך) בכל תועבתיך אשר עשיתי (עשית) | 51 |
גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך | 52 |
ושבתי את שביתהן--את שבית (שבות) סדם ובנותיה ואת שבית (שבות) שמרון ובנותיה ושבית (ושבות) שביתיך בתוכהנה | 53 |
למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית--בנחמך אתן | 54 |
ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן | 55 |
ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך | 56 |
בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב | 57 |
את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים--נאם יהוה | 58 |
כי כה אמר אדני יהוה ועשית (ועשיתי) אותך כאשר עשית--אשר בזית אלה להפר ברית | 59 |
וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקימותי לך ברית עולם | 60 |
וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך | 61 |
והקימתי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה | 62 |
למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך--בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה | 63 |