יחזקאל 12

1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

The word of the LORD also came unto me, saying,

2 בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם

Son of man, thou dwellest in the midst of the rebellious house, which have eyes to see, and see not, which have ears to hear, and hear not; for they are a rebellious house.

3 ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה

Therefore, thou son of man, prepare thee stuff for removing, and remove by day in their sight; and thou shalt remove from thy place to another place in their sight: it may be they will consider, though they be a rebellious house.

4 והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה

And thou shalt bring forth thy stuff by day in their sight, as stuff for removing: and thou shalt go forth thyself at even in their sight, as when men go forth into exile.

5 לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו

Dig thou through the wall in their sight, and carry out thereby.

6 לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל

In their sight shalt thou bear it upon thy shoulder, and carry it forth in the dark; thou shalt cover thy face, that thou see not the ground: for I have set thee for a sign unto the house of Israel.

7 ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם

And I did so as I was commanded: I brought forth my stuff by day, as stuff for removing, and in the even I digged through the wall with mine hand; I brought it forth in the dark, and bare it upon my shoulder in their sight.

8 ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר

And in the morning came the word of the LORD unto me, saying,

9 בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה

Son of man, hath not the house of Israel, the rebellious house, said unto thee, What doest thou?

10 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם

Say thou unto them, Thus saith the Lord GOD: This burden [concerneth] the prince in Jerusalem, and all the house of Israel among whom they are.

11 אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו

Say, I am your sign: like as I have done, so shall it be done unto them: they shall go into exile, into captivity.

12 והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ

And the prince that is among them shall bear upon his shoulder in the dark, and shall go forth: they shall dig through the wall to carry out thereby: he shall cover his face, because he shall not see the ground with his eyes.

13 ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות

My net also will I spread upon him, and he shall be taken in my snare: and I will bring him to Babylon to the land of the Chaldeans; yet shall he not see it, though he shall die there.

14 וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם

And I will scatter toward every wind all that are round about him to help him, and all his bands; and I will draw out the sword after them.

15 וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות

And they shall know that I am the LORD, when I shall disperse them among the nations, and scatter them through the countries.

16 והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה

But I will leave a few men of them from the sword, from the famine, and from the pestilence; that they may declare all their abominations among the nations whither they come; and they shall know that I am the LORD.

17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Moreover the word of the LORD came to me, saying,

18 בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה

Son of man, eat thy bread with quaking, and drink thy water with trembling and with carefulness;

19 ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה

and say unto the people of the land, Thus saith the Lord GOD concerning the inhabitants of Jerusalem, and the land of Israel: They shall eat their bread with carefulness, and drink their water with astonishment, that her land may be desolate from all that is therein, because of the violence of all them that dwell therein.

20 והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה

And the cities that are inhabited shall be laid waste, and the land shall be a desolation; and ye shall know that I am the LORD.

21 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

And the word of the LORD came unto me, saying,

22 בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון

Son of man, what is this proverb that ye have in the land of Israel, saying, The days are prolonged, and every vision faileth?

23 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון

Tell them therefore, Thus saith the Lord GOD: I will make this proverb to cease, and they shall no more use it as a proverb in Israel; but say unto them, The days are at hand, and the effect of every vision.

24 כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק בתוך בית ישראל

For there shall be no more any vain vision, nor flattering divination within the house of Israel.

25 כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה

For I am the LORD; I will speak, and the word that I shall speak shall be performed; it shall be no more deferred: for in your days, O rebellious house, will I speak the word, and will perform it, saith the Lord GOD.

26 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Again the word of the LORD came to me, saying,

27 בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא

Son of man, behold, they of the house of Israel say, The vision that he seeth is for many days to come, and he prophesieth of times that are far off.

28 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה

Therefore say unto them, Thus saith the Lord GOD: There shall none of my words be deferred any more, but the word which I shall speak shall be performed, saith the Lord GOD.